שבות יעקב/ג/מג
|
< הקודם · הבא > |
במחזורים דפוס זולצבאך אשר כל בני אשכנז נמשכין אחריהם ונוהגין כן נדפס במוסף ר"ה ועקידת יצחק לזרעו ישראל (נ"א לזרעו יעקב) תזכור ובאמת בש"ע א"ח סימן תקצ"א סעיף ז' כתוב וז"ל ועקדת יצחק לזרעו תזכור כך היא הנוסחא מפורסמת והמדקדק לומר לזרע יעקב תזכור משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ואינו אלא טועה עכ"ל ילמדנו רבינו כיצד יש לנהוג למעשה ע"כ:
אף שלכאורה א"צ ראיה לשאלה זו כדאמרינן המפורסמת א"צ ראיה כאשר מעיד ע"ז הש"ע מ"מ לאהבת השואל שלא להשיב פניו ריקם אשיב בקצרה וטרם אתחיל לדבר אעתיק לך מקור ויסוד הדין זה מתשובת הריב"ש סימן ל"ח שהשיב לשואלו וז"ל הנוסחא מפורסמת והשגורה בפי כל ובכל הסידורים היא לזרעו תזכור והמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה דכל שאומר לזרע אברהם או יצחק אינו בכלל רק זרע יעקב לבד כדאי' בגמרא דנדרים דף ל"א ע"א וכו' ואם עדיין יש לשאול למה נכנס עצמינו בלשון ספק שצריך פלפולים ודרשות למה לא נאמר לזרע יעק' בלי גמגום וי"ל מברכותיו של אדם ניכר אם תלמוד חכם הוא כמו שאמרו בברכות המוציא ובעל ביעור חמץ ועי"ל מפני כבודו של יצחק שזכות עקידתו לבד ראויה לזכור ע"כ תוכן דבריו שם ואחר זה נמשך הב"י בש"ע וסיים רמ"א כוותיה וכן הוא הסכמת האחרונים ובכל הסידורים המדויקים וכן האריך בזה בעל הלבושי' בסימן תקצ"א אכן ראיתי במ"א סימן תקצ"א ס"ק ז' מפקפק קצת בזה ולפענ"ד כל דבריו הם דברי שגגה בזה לכך אני צריך להעתיק כל דבריו כלשונו ממש שכתב וז"ל לזרע יעקב באם אומר לזרעו יהי' עשו בכלל טועה שהרי שנינו האומר קונם מזרעו של אברהם מותר באומות שנ' כי ביצחק יקרא לך זרע עכ"ל ריב"ש ר"ל דאמרינן ביצחק ולא כל יצחק וצ"ע דהא מלתא אמר הקב"ה לאברהם שעשו לא יקרא על שמו אבל יקראו ע"ש יצחק והנוד' מזרע יצחק אסו' בעשיו וי"ל מדקאמ' רחמנ' ליצחק לזרעך אתן את כל הארצות האלה ש"מ שהם אינו בכלל וכ"כ בירושלמי בנדרי' וקשה דהא נתן לעשיו קני קניזי וקדמוני כמ"ש רש"י פ' דברים וי"ל דאין זה ירושה ממש כמו בבני לוט עכ"ל הנה מ"ש דאין זה ירושה ממש נתעלם ממנו סוגיא דש"ס דנזיר דף ס"א ובקידושין דף י"ח ע"א מבואר להדיא דהוי ירושה ממש אפ"ה לא מקרי זרעו של אברהם ויצחק רק יעקב וכן פירש"י להדיא שם בנדרים ונ"ל דזה כוונת הרמב"ם פ"ט מהל' נדרים שכתב לימוד אחר שלא הוזכר בש"ס וז"ל והרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם עכ"ל וכבר הרגיש בזה נושאי כליו של הרמב"ם ה"ה הכ"מ ולח"מ ע"ש שמדחיקים ולע"ד לק"מ דהרמב"ם נשמר בזה שלא תאמר דאע"ג דלא נקראו זרע אברהם מ"מ נקראים זרע יצחק להכי מייתי ויתן לך ברכת אברהם דלא מיקרי נמי זרע יצחק והא דנקיט במתניתין הנודר מזרע אברהם וכן כל הפוסקים ראשונים לא הזכירו הנודר מזרע יצחק היינו לרבותא דאפילו אברהם שהוא אב המון אפ"ה לא מיקרי זרעו רק יעקב וזרעו וכ"ש זרע יצחק דלא מיקרי גם מ"ש המ"א בשם הירושלמי דנדרים לא מצאתי כן בירושלמי רק בפ"ד דנדרים כתב דביצחק בא להראות מי שנוחל שני עולמות הוא דנקרא זרעו של אברהם ויצחק ע"ש כלל הדבר אין לשנות מנוסחאות הישנות גם במחזורים ישנים דפוס זולצבאך נדפס כן וכל המשנה בזה ידו על התחתונה והנהוג כפסק הש"ע שוב מצאתי כן בתשובת מבי"ט ח"א סימן רע"ו ובתשובת מהרי"ט ח"ב א"ח סי' ט' שפסק ג"כ הכי כנ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |