שבות יעקב/ג/ח
< הקודם · הבא > |
נשאלתי על בכור שמת שצרי' קבורה כדינו וא"א לקברו בקברות המתים מחמת ערכאות וצריך לקברם בסתר תוך רחוב היהודים אם מותר לקברם בחצר שאחורי בה"כ ואין בו משו' בזיון בה"כ או יקברם בבית האורחים בחצר אף שיש לחוש משו' כהני' ויוצאין שם עכ"ל השואל:
הנה בודאי זו לא שמענו דלא מצינו שום קדושה לחצר בה"כ וכ"ש החצר שהוא אחורי בה"כ שאין מתפללין בו כלל ברם כיוצא בו שמענו בב"ב פ"ב דף כ"ה ע"א במשנה מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר נו"ן אמה וכ"פ הטו' ח"מ סי' קנ"ה באין חולק וא"כ דון מינה בן בנו של ק"ו שצריך להרחיקם מבה"כ עכ"פ חמשים אמה והוא פשוט מטעם דחיישינן לריח רע ובבית אורחים נ"ל פשוט דליכא חשש איסור כלל דלא מצינו לעולם שיש טומאת נגיעה או אוהל בנבילה בזמן הזה וראי' מהא דאי' ביומא דף פ' ע"ב א"ל רב פפא הנח לטומאת גוויה דלאו דאורייתא ומקשה הש"ס ומי אמר רב פפא הכי והכתיב אל תטמא בהם ונטמאתם בם ואמר רב פפא מכאן שטומאת גווי' דאורייתא ומשני הש"ס מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הרי דאף למ"ד טומאית גווי' דאורייתא היינו דוקא ע"י אכילה וכפירש"י להדיא בבכורות דף נ"ט ע"א וז"ל אבל טומאת השרצים והנבלות אין הכהן מוזהר מליגע בהן וכ"כ התו' בחולין בפשיטות דף ל"ד ע"ב בד"ה השלישי נאכל וכו' ע"ש אף מה שכתבו התוס' שם וז"ל שהרי אפי' כהנים אמרי' בפ"ק דר"ה דף ט"ז דמותרין ליגע בשרף ונבלה עכ"ל ובאמת שם בפ"ק דר"ה אינו מוכרח כלום רק בישראל שאינו מוזהר על מגע נבלה אבל כהן לא משמע מידי גם בחדושי הרשב"א שם כתב בפשיט' דאין כהנים מוזהרין כלל על מגע נבילה והוכחתו שם מפ"ק דר"ה גבי ישראל ע"ש ואולי צריך ג"כ להגיה כן בדברי התו' (כמ"ש הרשב"א בחידושיו ע"ש) גם בבית הלל בי"ד סי' שמ"ט פסק כן בפשיטות גם בנו בהגהה פסק כן אך שכתב בפשיטות שהוא גמ' ערוכה בפ"ק דר"ה ונמשך בזה אחר התוס' דחולין דף ל"ד הנ"ל ובאמת שם בפ"ק דר"ה לא מונת מידי לענין כהן רק לענין ישראל מ"מ הדין דין אמת דאין דין חשש טומאת נבילה בנגיעה גבי כהנים והוא ברור כנ"ל הק' יעקב.
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |