שבות יעקב/ב/קפב
|
< הקודם · הבא > |
מה"ה המופלא כהר"ר גרשון קאבלענץ
יבאר לי אדמ"ו את המתני' דשלהי מסכת אבות אר"ח רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר שכתב הרמב"ם והב"ש הובא דבריהם במ"א על א"ח סי' צ"ו ס"ק ג' שיש לאמרה אחר הלימוד ולכך קבעו אחר פרקי אבות יע"ש בהרמב"ם סוף מסכת אבות משמע מזה שהיא משנ' מוסכמת כמשנת איזה מקומן ובאמת מצאתי לזו סתירה בפ"ג דמסכתא נדרים דף כ"ב ע"ב א"ר אדא ב"ח אלמלא לא חטאו ישראל לא נותן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהוש' וכו' מאי טעמא כי ברוב חכמה רוב כעס וכו' וז"ל רש"י ולפי שבעטו וחטאו נוסיף להם רוב חכמה שאר ספרים להטריחן יותר עכ"ל והרא"ש פי' וז"ל שהיו מקבלין על הגיונם שכר כמו עתה בכל התורה שלומדין וכו' מכל זה נשמע דרובי תורתו כמו זר נחשבו ולעונם נותן להם ולא למען זכותינו ואף לפי' הר"ן שם דלא הוצרכו לתוכחה וכו' יע"ש מ"מ אין שם משמעות זכות וגם לפי מה שפי' מהרש"א שם לא נייח' לי ואף לפי מה שפי' הרע"ב בסוף מכות דלא קאי שם על התורה רק על המצות ואם כן תמיהתי במקומה עומדת וצ"ע:
אף שאין זו תמיהא אלימתא כי כה"ג מצינו כמה פעמים במדר' אגדה אגדות חלוקת זו מזו ואין כל חדש תחת השמש שמו' ת"ח מ"מ להוציאך חלק אי אפשר ושערי תירוצים לא ננעלו ליישב הדבר בג' אופנים הפן האחד היה נראה לומר בדרך הפשוט דודאי ליכא מידי בנביאי דלא רמיזי באורייתא דהיינו כהא דאמרינן ר"ע היה דורש כתרי אותיות תילי תילין של הלכות נמצא דהכל מרומז באורייתא והיו מבינים הדברים מכח הרמז ותגי אותיות ולא היו צריכין להטריח כ"כ בלימוד התורה ישמ' חכם ויוסיף לקח להבין דבר מתוך דבר ומועט מחזיק המרובה אך מכח החטא שנטמטמו ונתמעטו הלבבות וכדאמרינן אנן כאצבעתה בקירא לסברא כדאיתא בעירובין דף צ"ג הוצרכו גם לשאר ספרי כתובים ונביאים וכן לשאר ספרי אחרונים שנתרבו זה אחר זה וזה גרם החטא משא"כ לבם של ראשונים שהיו כפתחו של אולם לא היו צריכים לכל זה שהיו מבינים הכל מתוך התורה עצמה שארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים וזה יגדיל תורה ויאדיר הוא מלשון הוד והדר שהם הכתרי אותיות ובתורה שבכתב עצמו הריבוי הוא וזכות וכן איתא בילקוט פרש' שלח לך דף רכ"ח ע"ג ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר זרע הקב"ה את התורה ואת המצות לישראל להנחילם חיי העולם הב' לא הניח דבר בעולם שלא נתן בהם מצות לישראל יצא לחרוש לא תחרוש וכו' ע"ש באריכות ובאופן שני י"ל דאלמלא לא חטאו ישראל לא היו צריכין רק לחמשה חומשי תורה גם ספר יהושע שהוא ערכה של ארץ ישראל כי עיקר שכר התורה הוא נתינת הארץ וכדכתיב ויתן להם נחל' גוים ועמל לאמים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו ולא היו מן הצורך לספרי כתובים ונביאים שהן הן עיקר דברי תוכחה ומוסר כי טוב היו מרדה אחת שבלבותם אך מכח החטא אנו צריכין כדברי הנביאים וכתובים ללמוד מהם ובהם דברי תוכחה ומוסר וזה נ"ל כוונת הר"ן דנדרי' בפירושו ותלתא בגודש נ"ל עיקר דהכל בחדא מחתא מחתינהו ואין כאן חילוף זכות ברוב כלל דודאי התורה שבכתב עצמה רחבה מני ים נתנה לישראל לזכותם כדי שעל ידי עסק עול התורה יתכפרו מחטאיהם וזה למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר לכך הרבה להם תורה ומצות כדאי' במדרש תנחומא הובא בילקוט תהילים סי' צ"ד א"ר הונא אין אדם בעולם בלא יסורין חושש בשינו אינו יכול לישן בעיניו אינו יכול לישן יגע בתורה אינו ישן זה ער וזה ער הוי אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדינו שיסוריו הם בלימוד התורה עכ"ל וכשחטאו ישראל עוד יותר נתוסף עליהם עוד יותר עול התורה זה לעומת זה ע"ד אוסיף קמחא אוסיף מיא עד שהרבה עליהם עוד ספרי נביאים וכתובים עד שבכל יום נתרבו הספרים עוד יותר עול התורה וזה יוסיף דעת יוסיף מכאוב כדי שע"י עול תורה להסיר מאתנו עול גלות ויקויים בנו ומלאה הארץ דעה ובזכות הק"ל יעקב נזכה להנה שולח לכם את אליהו המבשר כל זה נ"ל ליישב הסוגיות הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |