שבות יעקב/ב/קעב
|
< הקודם · הבא > |
מי שנשבע על העבר שנתן דבר זה לפלוני בר"ח אדר בעיר פלוני ואח"כ נתברר שיום ר"ח הראשון לא היה אותו פלוני באותו עיר אי דינו כעובר על השבועה ופסול כדאית' בח"מ סי' ל"ד או לא:
הנה סתמת דבריך במה קא מסתפק לך הלא פשוט וערוך לפנינו בש"ע סי' ע"ג הנשבע לפרוע בר"ח אדר חייב לפרוע ביום החדש הראשון עכ"ל וכתב שם הסמ"ע בס"ק כ"ט משום דהוי ספיקא דאורייתא ולחומרא וכן הוא בהמוצא דין בב"י בשם הרשב"א יע"ש וא"כ גם זה יוכל להתנצל לומר שכוונתו היה על יום ר"ח השני דהיא עיקר ר"ח דיום ראשון הוא מחדש שבט העבר ולא מקרי משום זה חשוד על השבועה אף שלא נעלם מאתי שהש"כ שם ס"ק ל"א כתב דאפי' בלא ספק דינא הכי כמו שנתבאר בי"ד סי' ר"ך סעיף ד' וכן האריך הש"כ בי"ד ס"ס רכ"ח דר"ח הראשון מקרי בלשון בני אדם ריש ירחא ע"ש דבריו באריכות אבל באמת אחר העיון ראיתי שאין כאן אפי' ק"ק על הרשב"א דכתב דהוי ספק ולא ודאי וז"ל הב"י ס"ס רכ"ח וז"ל וכתב עוד שאלת מי שנשבע לחבירו לפרוע לו מנה בר"ח אדר אם חייב הוא לפרוע ביום ראש חודש הראשון כיון דריש ירחא קרי ליה או דלמא אינו חייב לפרוע עד יום החדש השני דהא שני נמי ר"ח והוא העיקר ר"ח תשובה מסתבר לי שהוא חייב לפרוע ביום החדש הראשון דכל שבוע' או נדר הולכין אחר לשון בני אדם ואינו דומ' לנשבע לפרוע בר"ח ניסן שהוא חדש מלא שאי אתה מחויב לפרו' בתחלת היום דשאני הכא שהימים מחולקים לב' ימים ואנו תופסין את היו' בר"ח בפני עצמו וכיון שכן יש לחוש ולהחמיר דה"ל כספיקא דאורייתא לחומרא עכ"ל הרי דעיקר ספיקא של הרשב"א אע"ג דיום הראשון של ר"ח מקרי בל' בני אדם ר"ח מ"מ גם ר"ח ב' ג"כ נקרא ר"ח והוא עיקר ר"ח משא"כ יום הראשון הוא משבט ואע"ג דבלשון בני אדם גם יום ראשון נקרא ראש חדש מ"מ יש להסתפק על איזה יום כוונתו אי כוונתו היה דוקא יום ראשון שהוא הוא הראש של החדש או נימא דכוונתו היה אל יום שני דר"ח שהוא עיקר מחדש אדר ע"כ יש להסתפק על איזה יום כוונתו כיון דשניהם מקרי בלשון בני אדם ר"ח אי כוונתו דוקא יום הראשון או לא אבל פשוט אי קאמר אשלם לך בחדש אדר דכל החדש יוצא ידי שבועתו כיון שלא אמר לשון ראש דודאי כל החדש בכלל וכן הדין באם אמר אשלם לך שבוע הבע"ל או חנוכה הבע"ל והוא פשוט ובחנם טרח הט"ז בח"מ סי' ע"ג בשאלה כזו אם נשבע לשלם בחנוכה דכל ימי חנוכה בכלל ומחלק בסברות דחוקי' והוא שלא לצורך כי פשוט הוא דכה"ג כל ימי חנוכה בכלל והתם עיקר ספיקא דהרשב"א כיון דאמר לשון ראש אי משמע דוקא ראש וראשון או דלמא כיון דיום השני ג"כ מקרי ר"ח הוא ג"כ בכלל לשון בני אדם ראש שהוא יום ראשון לאדר ועכ"פ שפיר מבואר מדברי הרשב"א דמידי ספיקא לא נפקא וא"כ ודאי יוכל להתנצל ולומר שכוונתו היה על ר"ח השני אך ורק בשבועתו דלהבא כופין אותו לקיי' מספיק' לכתחלה אבל לפסלו דיעבד אף לדעת הש"כ דאמרינן דודאי הוא מחויב לקיימו ביום ראשון דר"ח מ"מ כיון שיש לו מקום להתנצל ולאו כ"ע דינא גמירי וסבר הוא שעיקר ר"ח הוא יום השני אין לנו לפוסלו דעבד כנ"ל פשוט הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |