שבות יעקב/ב/קמד
|
< הקודם · הבא > |
על אודות הפשר שנעשה בקנין בין ראובן לשמעון שותפו ועתה רוצה ראובן לערער על פשר לפי שנכוה ברותחין ולא בפושרין כגון בשביל השבועת שהיה חייב ראובן לשמעון עשו פשר שיפדה אותו בממון הרבה ומחמת שבועת שהיה חייב שמעון לא עשו כל כך ממון ואיזה שבועת וויתרו לגמרי הרי שהטו כח הפשר לצד א' יותר מחבירו ואין לך עולה גדולה מזה והוי כפשר בטעות וחוזר ועל דבר הטענ' שנית שטוען ראובן לבטל הפשר לפי שמבוא' בקנין הפשר שהדייני פשר לא ישגיחו בשום דבר המבואר בפס"ד בדבריה' שאינם נוגעים בשבועה כי אם שיעשו פשר על אודות השבועות שביניהם ולא לזולתן מה שמבואר בהחלט בפסק דין והם עשו פשר אף בענין זה נמצא שהפשר בטל ע"כ תוך דבריו:
הנה נ"ל פשוט דהפשר בתקפו עומד דהא להדיא איתא בסנהדרין דף ל"ב צדק צדק תרדוף א' לדין וא' לפשר ופירש"י צדק פשרה שלך לפי ראות עיניך ולא תרדוף את אחד יותר מחבירו הרי דעיקר הפשרה תלוי בראות עיני הדיין לפי מראה עיניו ישפוט ואומדנא דלבו והוא כעין שודא דדייני כמבואר בב"י סי' י"ב בשם תשוב' הרא"ש וכ"כ שם בס"ג בהגהות ב"י דפשרה הוא כעין שודא דדייני ליתן מי שלבו נוטה לחד פירושו ובירושלמי איתא אל תקרי שודא דדייני אלא שוחדא דדייני וא"כ אף אנו בנדון שלפנינו הדיינים יכולין לתרץ דבריהם שלדעת' וכפי ראות עיניהם היה לפי המדומ' יותר צדק בדינו שמעון מראובן כגון שראו בטענותיהם שראובן אי אפשר לו לישבע על דבריו עד שצריך פדיון הרבה לשבועתו משא"כ שמעון היה רוצה לשבע באמת וכה"ג יכולין לתרץ דבריהם בכמה אנפי ודבר המסור ללב הדיינים נאמר בו ויראת מאלהיך וכבר מבואר בס"ס כ"ה בדיין שטעה וחייב שבוע' למי שאינו חייב שבועה ועשה זה פשרה עם בעל דינו כדי שלא ישבע ואח"כ יודע שאינו בן שבועה אע"פ שקנו מידו על הפשרה אינו כלום דקנין בטעות הוא וחוזר וכן כל כיוצא בזה ודוקא שגילה דעתו שעשה פשרה משום השבועה וכדומה לזה ויע"ש בב"י מבואר דוקא אי איכא לברורי טעותא אבל אי ליכא לברורי טעותא לא יע"ש הרי כל כמה דליכ' בירור הטעות לאו כל כמיני' לסתור כח הפשר שנעשה בקנין בכן כל כמה דלא אפשר לברר שלקחו דייני פשר שוחד להטות כח הפשר (כי אין לך טעות גדול מזה) הפשר נשאר בתקפו ואין אחר הקנין כלום הנה בודאי בזה שפתו ברור מללו לבטל מקצת הפשר מה שנעשה בענין זה מה שמוחלט בפסק דין בלי שום הטלת שבועה מ"מ לא יבטל משום זה שאר כל הפשר מה שנעשו בענין שבועת שביניה' דלא אמרי' בכה"ג שטר פשר שבטל מקצתו בטל כולו דדוקא שטר שנעשה בעדי' פסולים אמרינן כה"ג כמבואר בסי' נ"א סעיף ו' משא"כ אם נתבטל השטר במקצת מכח גוף ענין השאר עדיין בקיומו עומד וגדולה מזו מבואר בתשובת האחרונים והובא ג"כ בכה"ג סי' כ"ה סעיף כ"ו בהגהות הטור בדיין שדן הדין ובאותו הדין באו שני טעות אח' בדבר משנה ואחד בשיקול הדעת מה שטעו בדבר משנה חוזר ומה שטעו בשיקול הדעת יתקיים יע"ש וכן מבואר בתשוב' מהר"מ מטראני סי' קמ"ח בפשר' להדיא דבמה שטעו הפשר בטל ולא במה שלא טעו אך אם אפשר לבטל הפשר מכח שטוען ראובן דלכך חייב אותו ע"פ הפשר בכמה דברים לפי שזיכו אותו מצד אחר באיזה דברים שמבוארים בפסק דין להדיא לחובתו ועכשיו שזה בטל גם זה בטל וכיוצא בו אזי אפשר הפשר לבטל מכל וכל מ"מ הדבר צריך מיתון הרבה ועיון היטב בדבר אם כנים הם הם הדברים ולולא היה הדבר תחת רבנות שלי הייתי חוקר ודורש אצל הצדדים ודייני פשר מהות הדבר בכל אופנים והייתי רואה לצדד הדבר אצל הצדדים ולהכריע אותם לפשר ביניה' ולתווך השלום עד שהיו פשר גמור בפושרין ממש מהיות נח נח לשני צדדים שלא יכוה שום א' מהצדדים כי גדול השלום ושלום על דייני ישראל כ"ד הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |