שבות יעקב/ב/קכב
|
< הקודם · הבא > |
אחד שנתן לבתו שטח"ז כנהוג לה וליוצאי חלצי' והבת נתנה בחייה לא' מבניה במתנה גמורה בכל אופן המועיל אי יפה כח המתנה או לא:
הנה לפום ריהטא היה נראה שדין זו נוטה לאומר נכסי לך ואחריך לפלוני שיש בזה הרבה חילוקי דיני' כדאי' בש"ס דב"ב והובאו בח"מ סי' רמ"ח יע"ש ברם כד מעיינן שפיר תראה שזה אינו כי כבר נשמר מזה הר"ן בפ' יש נוחלין וכתב וז"ל וכדי שלא ישתבש אדם בהלכה זו ללמוד ממנה לאותן שכותבין בשטרי מקח וממכ' ומתנה לך וליורשך ולבאים מכחך שיהא הדין נוהג כמו שאמר כאן אני כותב שלא נאמרו דברי' שבשמועה זו אלא באומר אחריך אבל באומר לך וליורשך שופרי דשטרי הוא שהמתנה או המכר לא יהיה לו הפסק שכן כותבין למכור ולהשכין ולעשו' כל חפצם כנפשם וא"צ כי אם לשופרי דשטרי בעלמא עכ"ל ודברים פשוטים הם ולא נמצא מי שחולק בדבר זו גם בש"ע סימן רמ"ח סעיף ז' בהג"ה כתב כן וז"ל אבל מה שכותבין בשטרות לך וליורשיך אינו אלא לשופרי דשטרי וכתב שם הסמ"ע וז"ל ויכול למכרה וליתן לכתחלה ולהגבותו לבע"ח בכל שאר קניינים שלו עכ"ל ואל ישיאך לבך לומר שהרי גם שם בהג"ה סיים ויש חולקים ונרשם שם תשובת הרא"ש כלל פ"ז סימן ד' דע שהוא טעות גמור כי האי יש חולקים לא נמצא כלל לא בב"י ולא בד"מ ואדרבה נראה בדבריהם שהעתיקו לדעת הר"ן לדעה חלוטה ומסכמת מהכל רק האי ויש חולקין קאי אדין שלפנינו במ"ש ואחריך ליורשך מעכשיו וכו' וכן מבואר בב"י להדיא שכתב שם וז"ל ומ"ש רבינו אבל נכסי לפלוני ואחריך מעכשיו ליורשי וכו' ושיש חולקים עליהם עכ"ל והוא ברור עכ"פ זכינו לדין בנדון שלפנינו שיש להבת כח בשטח"ז שלה כל ימי חייה בריצוי בעלה למכור או ליתן למי שתרצה בלי פקפוק כלל ויש ללמוד עוד מזה על דבר מה שפסק רמ"א בש"ע ח"מ סימ' רפ"א סעיף ד' בהג"ה וז"ל כתב לבתו שטח"ז וכתב לה וליוצא חלצי' בנותיה ובניה נוטלין בשוה הואיל ולא כתב יורשי' יוצאי חליצה ודין זה הוא לקוח מדברי הרא"ש כלל פ"ה סי' ג' ותשובת מהרי"ו בדיני' והלכות סימ' כ"ז והוא מוסכם מכל אחרונים בלי חולק (אך שמחדש מקרוב נדפס תשובה חדא הנקרא פנים מאירות סימן ל"ז מלאו לבו לסתור דין זה אבל באמת אין דבריו ברורין ומוכרחים כלל ולא ידעתי איך עלה על דעתו להשיג על גדולי ראשונים ואחרונים בלי ראיה מספק' כלל וכבר שקל למטרפסי' שנדפס על תשובה זו השגות בדברי גזומים קונטרס א' הנקרא פנים מסבירות) ולפמ"ש נ"ל היכי דאביה ואמה השיאו לבנותיהם וכתבו להם שטח"ז על נכסיהם כנהוג כראוי ומוחזק הרי דהוי כהתנו אביהם ואמם בפי' שבשטח"ז שלהם לא תקחו הבנות רק כחצי חלק זכר ולא יותר ודברי הפוסקים שכתבו שנוטלין בשוה עם הזכרים לא מיירו בהשיאו בנותיהם ונתנו להם שטח"ז והוא נ"ל ברור בלי פקפוק ואם הניחה עוד בנות פנוית אם לא צותה אמם קודם מותה שיקחו בשטח"ז שלה כמו אותן הבנות שכבר השיאו אזי יטלו אותן בנות פנוית חלקם בשוה עם הזכרים בשטח"ז של אמם כפסק הש"ע (דהיינו לבד מאותו חלק שיורש הזכר מחמת אחיותיו שכבר נשאו וק"ל שהם נוטלים רק החצי חלק והמותר יורש הזכר) כי אפשר שבכוונה עשתה זאת כיון שלא השיא' בחייה שתירוש הפנויה יותר כי היכי דלקפוץ עליה לאנסובי כל זה נ"ל ברור לדינא הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |