שבות יעקב/ב/קיט
|
< הקודם · הבא > |
מעשה שהיה כך היה בנער אחד פנוי שהיה לו טבעת אחד שקורין רייפי"ל ואלמנה היתה רוצה לקנות טבעת זו מאת הנער וג"כ לה טבעת אחד שאינו שוה כל כך בכן נתנה טבעתה להנער והנער נתן לה טבעתו באופן שהיא תתן לו עוד זהו' א' מה ששוה טבעתו יותר מטבעתה בכן לקחה האשה הטבעת שלו ונתנה באצבעה וכאשר ראה הנער שטבעתו באצבעה אמר הוא לאנשים שבבית דרך שחוק (איך האב זיא מקדש גיוועזן מיט דעם טבעת) ואמרה האלמנה (מיינט הלבין) ואח"כ כשראתה האלמנה שבני ביתו התחילו לשחוק עליו והוא ג"כ נתחרט בדבר ונתלבן פניו התחילה היא ואמרה אני מוחל לך על דבר זה ונשאלתי אם יש לחוש לקידושין:
נ"ל פשוט דאין כאן חשש קידושין כלל כיון שהעדים וכל בני ביתו ראו וידעו שבתורת חליפין ומכירה בא הטבעת לידה והיא נתחייבת לו אחד זהו' ולא אמר לה כלל לשון קידושין רק דרך שחוק אמר אח"כ לפניה ובני בית שקדש אותה בטבעת זו ואף שהיא היתה אומרת (מיינט הלבין) שמשמעותיה שהיא רצתה בקידושין מ"מ הלא לא דבר לה לשון שמקדש אותה כלל ואין כאן קידושין וכן מוכח בש"ס דקידושין דף ס"ה האומר לאשה קדשתיך הוא אסור בקרובתיה והיא מותרת בקרוביו ומקשה שם הש"ס אי דליכא עדים אמאי אסור בקרובתיה הרי דפשוט לש"ס כל היכא דליכא עדים בשעת קידושין אפי' אם יש לה ממנו שום דבר ג"כ אינו אוסר על עצמו קרובתיה דאל"כ אמאי לא מוקי הש"ס בהכי וכ"ש בנדון שלפנינו שהעדים וכל בני בית ידעו וראו שלא דבר לה הלשון שמקדש אותה רק בתורת חליפין ומכירה בא לידה גם עתה לא אמר לה לשון שמקדש אותה דאז הי' חשש קדושין כגוונא דאמר לה כנסי זה בפקדון ואחר כך אמר לה תהא מקודשת דמבואר בש"ס ופוסקים דחוששין לקידושין משא"כ כאן שאמר שכבר קידש אותה בטבעת זו והכל יודעין ששקר דבר שלא קידש אותה כבר ועיין בב"י א"ה סי' כ"ז שכתב בשם תשובת הרב דוראן והובא בהג"ה בש"ע סימ' כ"ז סעיף ה' דצריך שיאמר לשון המוכיח להבא כגון הרי הן קידושין או קידושין יהיו ע"ש ואף שבח"מ שם ס"ק נ"א מפקפק על זה היינו באומר לשון פועל עומד הן קידושין אבל כאן אומר לשון שכבר קידש אותה בטבעת שנתן לה כבר והעדים יודעין שלא קידש אותה אין כאן חשש כלל וראיה ברורה לזה מסוגיא דש"ס דגיטין דף מ' ע"ב תנו רבנן עשיתי פלוני עבדי בן חורין וכו' נתתי שדה פלונית קנה אמר ר' יוחנן וכולן בשטר וכתב הר"ן וכי תימא בין בעבד בין בשדה אמאי לא מהני אפי' בעל פה באומר עשיתי או נתתי משום הודאות בעל דין יש לומר דכי אמר בדרך הודאה ה"נ אבל הכא בבא לשחררו או. ליתן עכשיו בלשונות הללו ומשום דלא הוי לישנא מעליא מש"ה לא מהני אלא בשטר דאלימא מלתא דשטרי יע"ש ואיתא תו שם ת"ר האומר עשיתי פלוני עבדי בן חורין נתתי שדה פלוני לפלוני והוא אומר לא נתן לי חיישינן שמא זיכה לו ע"י אחר כתבתי ונתתי לו והוא אומר לא כתב ונתן לי הודאות בעל דין כמאה עדים דמי ע"כ וכל הסוגיא זו מוסכם מכל הפוסקים עיין ברמב"ם פ"ד מה' זכייה ובטח"מ סי' רמ"ה הרי להדיא מוכח מסוגיא זו דאם יש עדים שלא כתב ולא נתן לו דלא הוי מתנה מה שאמר כתבתי ונתתי א"כ גם בנדון זה שאמר קדשתי' כבר ועדים מעידן שלא קידש בשעת נתינה רק שנתן לה בלשון מכירה וחליפין פשיטא דאין כאן חשש קידושין ותו יש ללמוד מסוגיא זו דאם אומר בעל פה לשון עבר אפי' לפני עדים נתתי לא מהני אם לא בלשון הודאות בעל דין דמהני ובקדושין דלא הוי כלל חשש קידושין בהודאתו שקידש בלא עדים פשיטא דלא מהני לשון עבר מה שאמר שכבר קידש אותה בטבעת ויש עדים להיפך שנתן דרך חליפין ומכירה אכן בהא מודינא שאם רוצה לקדש אותה בתורת שטר וכמבואר בא"ה סי' ל"ב וכתב בשטר הרי את נתקדשת לי ונתן לה בעדים ודאי יש כאן חשש קידושין כמו במתנה כנ"ל פשוט לפי סוגיא זו וצריכא גט אבל בעל פה דלא מהני גבי מתנה אם לא דרך הודאה פשוט דלא מהני כלל בקידושין כיון שאין נותן לה עכשיו כלום ומה שנתן לה כבר העידו העדי' שנתן לה בתורת מכירה וחליפין אע"פ שנתחייבת לו אחד זהו' זה הוי כמקדשה במלוה דאינה מקודשת בפרט שאינו אומר עכשיו לשון מעליא לקידושין דלא מהני כה"ג במתנה בעל פה אם לא ע"י שטר לכן אין לפקפק כלל בנדון זה דלא הוי קידושין כלל ומ"מ ראוי לקנוס ולעונש הנער כדי שלא יהא רגיל לעשות כן לקדש בלא שידוכין ולהוציא קול קידושין על בנות ישראל נ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |