שבות יעקב/ב/קז
< הקודם · הבא > |
מאחד מבני הכפרי' שאינ' בני תורה שנולד לו בן זכר והגיע יום שלשי' ואחד בשבת ופדו בשבת ע"י משכון כלי כסף שנתן לכהן ואח"כ נודע לו שאין לפדות בשבת אי צריך לפדותו שנית או לא ואי צריך כפרה על חילול שבת:
על דבר הפדיון נ"ל פשוט דא"צ לפדותו שנית חדא דקי"ל מכירה שנעשה בשבת וי"ט מעשיו קיימין וכמבואר בח"מ ס"ס קצ"ה וס"ס רל"ה זאת ועוד אחרת דהא דאסור לפדות הבן בשבת ע"י משכון הוא רק חששא וחומרא בעלמא משום דדמי למקח וממכר כמבואר בתשובת ת"ה סי' רס"ט שהוא מקור דין זה כמבואר ברמב"ם פכ"ג מה' שבת ובא"ח סי' שכ"ג ולדעת גדולי פוסקים במקום מצוה כל הני שרי ועיין בתשובתי חלק ראשון סי' י"ד וע"כ צ"ל כן דלית כאן חששא דאורייתא כלל דאי נימא דמדאורייתא אסור לפדות בשבת וי"ט א"כ אמאי איצטריך קרא בקדושין דף כ"ט ע"א דנשי' פטורו' לפדות בנם תיפוק ליה דמצות עשה שזמן גרמא הוא כיון דאין פודין בשבת וי"ט (ומעקה דהוי מ"ע שלא הזמן גרמא אע"ג דאין עושין בשבת מ"מ עליו המצוה לעשות מעקה שתהיה אף בשבת וק"ל) ומה"ט קחשיב הש"ס בקידושין שם דף ל"ד תפילין למצות עשה שהזמן גרמא וע"ש בתוספות ופדיון הבן דלאו מצות עשה שהזמן גרמא אלא ודאי דאין כאן לתא דאורייתא כלל וכה"ג הוכיח הש"כ בי"ד סי' ש"ה ס"ק י"ב דמותר לפדות בלילה מדינא דאל"כ ליהוי כמצות עשה שהזמן גרמא יע"ש ואף שאין דבריו מוכרחים כל כך די"ל אע"ג דצריך לפדות בזמנה דוקא ביום מ"מ ל"א יום מותר לפדות אפילו בלילה וכה"ג תירצו תוספו' שם בקדושין דף כ"ט ע"א ד"ה אותו וכו' לענין מילה מ"מ הדין דין אמת דמותר לפדות בלילה וגם הא דנפדה בשבת בדיעבד הוא פדוי דהא אפילו לכתחלה מתיר הרמ"א בא"ח סי' של"ט לקדש באשה בשעת הדחק כדעת הפוסקים דבמקום מצוה לא גזרו חכמים ומ"מ כיון שאינו בני תורה ראוי לגזור על אביו שפדה ועל הכהן להתענות שני וחמישי שני כדי שלא יבאו לזלזל באיסור שבת נ"ל הקטן יעקב:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |