שבות יעקב/ב/פו
|
< הקודם · הבא > |
מי שנוהג כל ימיו להפריש ממה שהרוויח מעשר לחלק עניי' כשבא לחשבון אי מנכה ההיזק ממקום אחד למה שהרוויח במקום אחר ואח"כ יחלק המעשר אי נימא דמירי שהרוויח דבר מה בסחורה מחויב להפריש מעשר ואין לי שלהם היזקו בשל עניים רק המקום ימלא חסרונו ממקום אחר:
שאלה כזו ממש מצאתי ראיתי בתשובת חות יאיר בהשמטות דף רע"א ע"ב שמסתפק בזה וכתב וז"ל ואם יש מקום להסתפק במעשר כספים היא מי שקבל עליו בנדר לעשר הרווחים אם יש לו ריוח ביין והיזק בתבואה אם מנכה ההיזק מן הרויח או מחויב ליתן מכל הרויח ונראה דלגבי נדרו אשר נדר דרך כלל דמי לחד שטרא ותרי עסקא דלהדדי משתעבד רק צ"ע אם כבר נתן לקלפי מעשר רווח יין ואחר חצי שנה נזדמן לו היזק וכו' יחזור לעשות קודש חול ולית מן המעשר ועוד איזה זמן וגבול ניתן לו ואפי' אחר כמה שנים נמי ונראה דמי שנהג ורוצה לצאת ידי שמים יהי' לו פנקס מיוחד למעשרו ויקבע לעצמו יום מיוחד בכל ג' חדשים או חצי שנה שיעשה חשבון ומשם והלאה לא יחשב למפרע כי הוא שותפת קדש והנכון לקבוע ער"ה כי בר"ה נגזר כל וקצובים מזונותיו עכ"ל חות יאיר ולא ידעתי תחלה מאי קמבעי ליה ולבסוף מאי קא ניחא ליה מ"ש לא ידעתי לענין קביעות זמן איך נעלם ממנו מה שאמרו חז"ל אין מעשרין משנה לחברתה ונלמד מקרא היוצא שכה שנה וא"כ כיון שמדמה זה למעשר עני ממש ראוי להיות במעשר כספים ג"כ הכי אך שאין זה דומה לזה דמה התם אין מעשרין רק מגדולי שנתגדלו באותו שנה גם לענין משא ומתן אין מעשרין רק מאותו משא ומתן וכאשר אבאר בסמוך ועיקרא דדינא פרכא שרוצה לדמות כאלו הוא שותף עם הק"בה ומנכה כל הוצאת והיזק וכ"כ שם בעל חות יאיר בתשובה סי' רכ"ד ושרי ליה מריה דעושה קדש לחול חברותא כלפי שמיא דא"כ בכל מעשר עני בתבואה נמי נימא הכי דאם יש לו היזק ממקום אחר ינכה ממה שהרוויח ונתגדל לו בתבואה וזה ודאי נשתקע ולא נאמ' דהא אפי' הוצאת שיש לו על אותו תבואה שנתגדל אינה מנכה כגון הזרע והוצאת הפועלים מחרישה וזריעה וקצירה ודישה וזורה לרוח כמבואר בסוגיא דש"ס דמנחות דף ע' ע"א וכן מבואר שם בתשובת חות יאיר סימן רכ"ד בתשובת גיסי הגאון מהר"ר דוד אופנהיים נר"ו וכן מסכים שם בעל חות יאיר עצמו אע"ג דלענין מעשר כספים מסקו שם להלכה ולמעשה דיש להקל ולחשב הוצאות כמו קרן עצמו ודבריהם מסתברים בזה ונכונים אך נראה לי לחלק בחילוק דמסתבר דודאי אם הוא נוסע לשוק לקנות סחורה ידוע במקום השוק או למכור שם שנותן ההוצאה מתחל' בשביל בדבר המצוי לקנות או למכור דודאי גם ההוצאה בכלל קרן יחשב כגון שלוקח עשרים חתיכות בגד כל חתיכה בעד תשעה ר"ט ויש לו הוצאה עשרים ר"ט נמצא כל החתיכה הוא בשביל הוצאה ביוקר עד עשרה ר"ט וכן כל, כיוצא בזה ודאי לקרן יחשב אבל מי שנוסע לשוק ואינו רוצה לקנות או למכור רק שמוציא הוצאו אולי יזדמן לו ריווח בססראות ומציאות וכדומה שמתחלה נותן הוצאה על הספק כמו הזורע דהוא ג"כ דרך נס כי כמה הרפתקאות דעדו עליהם קודם שנקצר כן גם כן בזה שמרוויח ע"י ססראות ומציאות לכך אינו מנכה לו מן ההוצא' כמו בזריע' כיון שמתחלה נותן הוצאה על הספק ונראה דגם בעל תשובת חות יאיר מודה בזה לפי טעמים וראיות שכתב משם מ"מ ההיזק ממקום אחר לא עלה על דעתי כלל לנכות הריווח נגד היזק אם לא במשא ומתן אחד שקנה בפעם אחת הרבה דהוי מסקא חדא ודאי להדדי משתעבד משא"כ מקניה לקניה אחרת כי מיד שעלה לו ריווח מחויב במעשר עני כפי מה שהנהיג את עצמו ואם הפסיד במקום אחר אין למלאות חסרונו ממקום אחר וכ"ש משל עניים חלילה גם בתשובת שער אפרים סימן פ"ד נסתפק בזה ולע"ד עיקר כמ"ש וכי היכן מצינו כן במעשר עני של תבואה דאינה ממלא החסרון כלל רק מה שיוצא משדה זו צריך ליתן וסתם המקבל עליו ליתן מעשר כספים יש ליזהר בו כדין מעשר ממש וכמ"ש בתשובה אחרת ואז יקויים בו עשר בשביל שתתעשר אם לא יפתח לכם וכו' הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |