שבות יעקב/ב/פא
|
< הקודם · הבא > |
אחד שנדר לאשתו ראשונה בחליה וצערה שהיתה נטה למות שיקבוץ אליו אנשים ללמוד עמהם כל שנה ראשונה אחר מיתתה בביתה ואחר שמתה הדבר קשה עליו לעשות כן בשביל שכירות שצריך ליתן לאנשים כאלו אם יש התרה לנדרו וגם כמה אנשים שצריך לקבל אליו כדי שיהא יוצא ידי נדרו:
הנה לא ידעתי מקום היתר לנדר זו אי יש לדמות להא דאי' בי"ד סימן רל"ב סעיף י"ז בהג"ה באשה שנדרה לבעלה שלא תנשא אחר מותו או להיפך או מי שנדר לחולה איזה דבר אם עשו זה משום הפצרת החולה שלא תטרף דעתו עליו הוי כנדר אונס ועיין בתשובותי חלק ראשון סי' קס"ח אף דנימא דגם בנדון שלפנינו נעשה הדבר על פי הפצרת אשתו בחליה מ"מ לא דמי כלל דהתם לא נדר לדבר מצוה ודבר שאין בה תועלת לנשמתה רק לפייס דעתה ודעתו בחלי' משא"כ כאן דהוי כנדר לדבר מצוה ותועלת לנשמתה למה לא יהא נדרו נדר וקרוב הדב' דאפי' התר' לא מהני כה"ג כיון שנדר כן על דעת' והוא תועלת נשמת' הוי כנדר על דעת חבירו לתועלתו דלא מהני התר' אף אח' מותו בלתי ידיעתה ורצוני ועיין בי"ד סי' רכ"ח סעיף כ' בהג"ה ובר מן דין נ"ל דהוי כנודר בעת צרה דאין להתירו אא"כ יראה לחכמי דור שהנודר לא יוכל לקיימו או שהוא אונס או שבהתרתו יהיה דבר מצוה וכ"פ בש"ע י"ד סימן רכ"ח סעיף מ"ה בהג"ה וכ"כ בתשובת בנימין זאב סי' רס"ו וכן הסכמת רמ"א בתשובתו סי' ק"ג וא"כ בנדון שלפנינו שנדר בעת שאשתו ראשונה נטתה למות דהוי עת צרה ודאי דהוא כאלו נחרב בה"מ בימיו וקבל על עצמו ללמוד בחברה פשיטא דאין היתר לנדרו ומה ששאלת בכמה יוצא ידי נדרו אף דלכאורה נראה דראוי לקבוץ עליו עוד תשעה אנשים כדי שיהא עמו עשרה לומר קדיש בכל יום מ"מ כיון דלא פירש בתוך נדרו ליקח מנין אמרינן דכוונתו לא היתה רק על שני' דגם זה נכלל בכלל הלשון קבוץ וראיה לסברא זו מצינו בפ' השוכר את הפועלי' דף פ"ט ע"ב דקאמר ותרתי דקבעה ספיתא מנ"ל אמר רב מתנה דאמר קרא כי קבצם כעמיר גורנה פירוש אין גורן בלא קיבוץ ואין קבוץ פחות משתים עכ"ל ואף ע"ג די"ל לשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד מ"מ היכא דלא מצינו בפי' שיש חלוק אמרינן ד"ת כלשון בני אדם ותפשת מועט תפשת ודי בזה לצאת ידי נדרו נ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |