שבות יעקב/ב/סג
|
< הקודם · הבא > |
צייד אחד שצד עוף אחד שאינו שכיח בישוב וקבלה שהוא עוף טהור ונפסק רגלו מן הארכובה ולמטה אי חיישינן בזמן הזה לנשיכות נחש. עוד באתי לשאול על טרפש הכבד שלא היה לו בשר כלל רק שני עורות היו קיימין אי יש להטריף כמ"ש בתשובת חינוך בית יהודה סי' ל"ט או לא גם אם יש לסמוך למעשה מה שפסק הט"ז בסי' כ"ז בנשברה השדרה ורוב בשר והחוט קיים או לא:
אף דמבואר בי"ד סימן ז' דבזמן הזה אין חוששין לנשיכו' נחש כי אין הנחש מצוי בינינו ואף שהש"ך שם השיג על הדין מ"מ בספרי מנחת יעקב כלל פ"ו עשיתי חוזק לדברי הש"ע בזה ע"פ הסוגיא מ"מ נ"ל דכל זה דוקא בעוף המצוי בישוב והמדינה לפי שאין הנחש מצוי בינינו משא"כ עוף זה שאינו מצוי בישוב רק שהוא ממקום רחוק ואולי באותן מקומות שכיחן ג"כ נחשים וחמירא סכנתא דאפילו בספיקא אסור וחוששין שאינו מצוי לשאינו מצוי לפי שאין אנו בקיאין בבדיקה יש לאסור ועל דבר טרפש הכבד לא ידעתי שום טריפות בזה וכי להוסיף על הטריפות יש ולא מצינו שום פוסק ראשון או אחרון וכ"ש סוגיא דש"ס שיש חשש איסור בזו דהא אפי' ניקב נקב מפולש גופא הוא חומרא שלא נמצא בש"ס רק דסופו ליטול הכבד הסכמת כל האחרונים דמה"ט אפי' קרום שעלה מחמת המכה וכל סתימה הוי סתימה וכ"ש סתימת הקרומין עצמו אם אין רואין שום רקבון וריעותא בקרומין אין כאן חשש איסור כלל וראיתי שם בתשובה שדבריו הם בלי ראיה כלל נגד משמעות הפוסקין ואולי תלמיד טועה כתבו גם שם בתשובה סי' מ"א ראיתו שהשיג על הב"ח בנתבשל קודם שנודע תערובת דמתיר לאכלן ע"ש וכבר עשיתי סמוכת לדברי הב"ח בספרי מנחת יעקב סוף כלל ל"ט ס"ק ח' ע"ש שנוצל מכל השגות של הש"ך והפר"ח ותשובה הנ"ל יע"ש ועל מה ששאלת בנשברה השדרה ורוב בשר וחוט קיים אם יש לסמוך למעשה להכשיר כמ"ש הט"ז ס"ס כ"ז בשם תשובת אחיו ר"י הלוי דע שבתשובתי חלק ראשון סימן נו"ן השגתי על כל דברי הט"ז ואחיו בזה הוכחתי דהוא אסור מדינא לדעת רוב הפוסקים ראשונים ושוב נדפס תשובת מהר"ץ וראיתי שבסי' כ"ח תחלת דבריו כיון לדעתי אך מכח דברי תוספות שהביא מהר"י לוי מפקפק בזה ובאמת ישבתי שם דברי תוספ' בטוב טעם וטריפה גמורה היא או אפילו נבילה נמי הוי כמו שהוכחתי שם בתשובה והוא ברור נ"ל הק' יעקב.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |