שבות יעקב/ב/מח
|
< הקודם · הבא > |
מהמופלא ה"ה מהר"ר גרשון קבלענץ נר"ו
הנה תמיה לי על מ"ש הב"י בא"ח סי' תס"ב בשם ההמ"מ שכתב על הרמב"ם שכתב בפ"ו מ"ה פסח מצוה שלושה במי פירות ויצא י"ח בפסח אבל אין לשין ביין ושמן ודבש או חלב וכתב ההמ"מ שטעמו מדתניא פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש לא נתמעט אלא הנילוש במשקין הללו וכן הנילוש בחלב שניכר בעובד' דריב"ל עכ"ל וכתב עוד מב"י שם ועדיין נשאר לדקדק בדברי הרמ"בם דבפ"ה כתב דביום הראשון אסור ללוש ולקטף אלא במים בלבד כדי שיהא לחם עוני והיאך מכשיר בפ"ו במי פירות חוץ מיין ושמן ודבש וחלב ואפשר דאין ה"נ דאסור ללוש ולקטף אלא במים לבד מיהו אם עבר ולש בשאר משקין חוץ מיין ושמן ודבש וחלב יוצא בה עכ"ל וקשה מנ"ל להרמ"בם דחלב שאני משאר משקים הא בש"ס לא נתמעט מקר' רק הנילוש ביין ושמן ודבש והא דריב"ל דאמ' לא תלושו לי בחלבא היינו לכתחלה קאמר כמו בשא' משקי' ומ"מ מנ"ל לאסור אף בדעבד כיון דבבריית' לא נתמעט בהדיא כמו יין ושמן ודבש וצל"ע ויאיר אדונינו בזה להבין דעת הרמב"ם:
הנה באמת הוא לכאורה תמיהא קיימת אבל לפום ריהטא הנ"ל דעת הרמ"בם דאי ר' יהושיע רק לכתחלה קאמר כמו שאר משקים למה צוה לבני ביתו לא תלושו לי בחלבא הל"ל לא תלושו לי במשקים והכל בכלל אלא ודאי דאתו לאשמעינן דבחלב אף שלא הוזכר בברייתא דדבש ויין ושמן אפ"ה אסור אף דיעבד כשאר משקים ואין להקשות לפ"ז כדקאמר בש"ס התם דף ל"ו ע"א אלא ה"ק יומא קמא לא תלושו לי בדובשא והרי דבש תניא בברייתא להדיא עם יין ושמן ואפ"ה לא הזכיר ר' יהושע רק דבש לבד הרי דאין זה הוכחא כלל אי משום הא לא תברא דהא על כרחיך צ"ל דהאי דבש שהוזכר בברייתא היינו דבש תמרים לדעת הרמב"ם וכן דבש שהוזכר בתורה הוא דבש תמרים דדבש דבורים הו' בכלל שאר מי פירות ומשקים וכ"כ להדיא שם בסי' תס"ב בד"מ בשם הס"מג ואע"ג דלענין נדרים מצינו בפ' הנודר מן המבושל דף נ"ג ע"א דהנודר מן הדבש מותר בדבש תמרים דסתם דבש כוונתו אדבש דבורים כמ"ש שם הר"אש והטור י"ד סי' רס"ז אלא צריכן לומר דאע"ג דדבש דכתיבא באוריית' ודתני בבריית' קאי אדבש תמרים בנדרי' הולכין אחר לשון בני אדם דכוונתו בסתם דבש היינו דבש דבורים וא"כ ר' יהושע שצוה לבני ביתו לא תלושו לי בדובש' כוונתו ג"כ כלשון בני אדם היינו דבש דבורים פרט זה יותר משאר מי פירות דאתי לאשמעינן לאסור אף זה דיעבד כמו דקי"ל באמת אליבא דהלכת' לדעת הרמ"בם כתי' אב"א לא תלושו לי בחלבא כל זה היה נ"ל נכון אך יש לדחות כל זה ולומר דאין זו ראיה של כלום דהא דפרט ר' יהושיע דוקא לא תלושו לי בחלבא משום שהיה דרכם ללוש כן בביתו כולה שתא ולעולם ה"ה שאר מי פירות אלא שדבר בהווה וגם אין לומר דהוכחת הרמ"בם מאיכא דאמרי דאר"י לא תלושו לי בדבשא והתם ודאי אפי' דעבד אסור כדקתני בבריית' להדיא בדבש א"כ ה"ה לענין חלב אף דיעבד קאמר זה אינו די"ל דמ"מ ר' יהושע רק לכתחלה קאמר אף הדבש דהיינו דבש דבורים וכפי החילוק שכתבתי לעיל אבל עיקר נ"ל לתרץ דעת המ"מ אליבא דהרמב"ם דהוכחתו דאסור בחלב אפילו דיעבד היינו מדמקשה הש"ס שם דר"ע אדר"ע בלישת המצה ביין ושמן ודבש ומתרץ לא קשיא הא בי"ט ראשון והא בי"ט שני כדאמר ר' יהושיע לבניה יומא קמא לא תלושו לי בחלבא וכו' ואם אית' דר' יהושע רק לכתחלה קאמר מה ראיה מדר' יהושע דלמא מש"ה מחלק ר' יהושע בין יומא קמא לי"ט שני היינו בחלב דאסור רק לכתחלה אבל ביין ושמן ודבש שאסו' דיעבד אין לחלק בין י"ט ראשון לשני אלא ודאי דר' יהושע אוסר חלב דיעבד כמו יין ושמן ודבש כל זה נ"ל ברור לדעת הרמ"בם ואין להאריך עוד כיון דלענין הלכתא אין נפקותא בכל זה דקי"ל לא כהרמב"ם דכל מי פירות שווין ואין יוצאין בהם ידי לחם עוני ע"ש נ"ל. הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |