שבות יעקב/ב/לט
|
< הקודם · הבא > |
ישראל שיש לו סוס ובא אליו מושל המכירו בערב שבת להשאיל לו או להשכירו והוא אין יכול למאן נגדו מפני איבה וכדומה כיצד יעשה שינצל מאיסור שביתת בהמתו דאוריית':
הנה נתבארו דינים אלו בא"ח סימן רמ"ה ורמ"ו מ"מ נ"ל דעיק' ההיתר בנדון שלפנינו על דרך דאיתא בא"ח סי' תמ"ח לענין חמץ בפסח דחמיר דמותר למכרו לנכרי בדבר מועט אע"פ שיודע שיחזור ויתננו לו או ימכרנו ה"ה כאן יוכל למכרו למושל המכירו ואז יוכל המושל לעשות בו כרצונו כל זמן שצריך לו ואם אח"כ יחזור ויתן לו הסוס וגם השכירות לפי רצונו מתנה בעלמא הוא דיהיב ואין כאן נידנוד איסור כלל משום שאין מוכרין להם סוסים כמבואר בי"ד סי' קנ"א יע"ש אף שראיתי בתשובת צ"צ סימן ל"ה שהאריך להחמיר בדבר זה אין דבריו מוכרחים כלל ומה שמדמה להא דפ' השוכר את הפועלים דף צ' התם לא מיירי ממכירה גמורה רק שעביד אדעתא דישראל וגם הישראל עביד ליה נחת בשביל זה ומשום אמירה קאמר יעויין בא"ע ס"ס ה' אבל בלא אמירה ודאי דיש להתיר דאין כאן הערמה כלל רק מכירה גמורה ואף גם שהמחמיר שם בתשובת צ"צ היינו אם מקנו הסוס רק ליום או יומים לעבדו בשביל יום השבת אבל כה"ג אין כאן נדנוד איסור כלל וכן מבואר להדיא מתוך דברי הב"י בא"ח סימן רמ"ה ומדברי הב"ח בסימן רמ"ו יע"ש וכן נ"ל עיקר הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |