שבות יעקב/ב/כו
|
< הקודם · הבא > |
מקו' ששוחטין אצל עכו"ם ומנהג השוחט לרשם על הבשר אותיות בסכין היינו יום השחיטה וכה"ג אם מותר לעשות כן בי"ט או לא ותו יש לי לשאול במת שמת בי"ט ראשון של פסח ולא היו מניחין לקברו בי"ט מפני יום איד שלהם עד מוצאי שבת שהוא יום שלישי למיתתו כי הי"ט חל ביום ה' וי"ו אם יכולין לטהרו ביום טוב שני מפני חשש סרחן שלא יוכל לטהרו במוצאי שבת הלילה מפני כן גם ישימו בארון שלם כדרכם גם אם אין חשש שלא יקברו בליל' ליל מוצאי שבת:
על דבר לכתוב בסכין על הבשר בי"ט נ"ל דשרי דהא הוי צורך אוכל נפש ולהדיא אמרינן בפ' אין צדין דף כ"ח ע"א אמר רב הונא מותר לעשות סימן בבשר כי הא דרבה בר בר הונא מחתך לה אתלת קרנתא וכן פסק הרמב"ם פ"ג מה' י"ט ובא"ח סי' ת"ך ואף דיש מקום לבעל דין לחלוק ולומר דדוקא סימני ורושם בעלמא מותר כהא דמחתך אתלת קרנתא משא"כ כתיבה בסכין על הבש' זה אינו דהא עיקר כתיבה דאסור בשבת הוא משום רושם כדאיתא להדיא בשבת פרק הבונה דף ק"ג ע"א אמר ר' יוסי לא חייב שתי אותיות אלא משום רושם שכך כותבין על קרשי משכן ע"כ ואף דאין הלכה כרבי יוסי בהאי מתני' רושם הוי תולדה דכתיבה וכדאיתא בהרמב"ם פי"א מה' שבת וכתיבה על הבשר לא הוי דרך כתיבה בכך ולא עדיף מרושם בעלמ' ובאוכל נפש בי"ט יש להתיר שלא נמנעי' משמחת י"ט מ"מ אם אפשר לשנות שלא יהא כעובדין דחול שפיר דמי ועל דבר המת לטהרו ולשומו בארון מפני חשש סרחון נ"ל דשרי בי"ט שני אע"ג דלא יוכל לקברו מ"מ כיון שמשימו תוך הארון הוי כמקצת קבורה כדאיתא בסנהדרין פ' נגמר הדין כי קבור דלעבד לו הארון וכה"ג מצינו בי"ד סי' שע"ה סעי' ד' דבמקום אונס סתימת הארון הוי כקבורה ממש יע"ש וע"ד אי רשאין ליקבור בלילה פשוט הוא דמשום איזה צורך מותר לקבור בלילה ורבקה הוציאו מטתה בלילה כדאית' במדרש וממנה יש ללמוד בכל המתים היכא שיש צורך בדבר כן נראה לי הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |