שבות יעקב/ב/כב
|
< הקודם · הבא > |
משרת אחד ירא אלהים כשרבו קורא עליו בשחרית הוא עומד בזריזות לעבודת רבו אם אינו עובר משום הא דאמרינן בברכות (יד.) במה חשבתו לזה ולא לאלוה פרש"י שהקדמת כבודו לכבודי:
הנה לכאורה שאלה גדולה שאלת והוזכרו דברים אלו בתשובת הלכות קטנות חלק ב' שאלה ד' שפסק שיזהיר למשרתיו שירחצו ויברכו ברכת השחר ואח"כ יקראו קריאת שמע ואח"כ יעשה לו צרכיו דאל"כ נקרא במה ע"ש אכן כד מעיין שפיר נראה דכל זה הוא ממדות החסידות שהרב או אדונו יעשה כן ואל יקפיד אם אינו זריז קודם לזה לעבודתו אבל לדינא נ"ל דאין קפידא בהא דגרסינן שם בברכות דף י"ד ע"א אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה ושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני כבוד ומשיב תרגומה ר' אבא במשכים לפתחו ע"כ הרי להדיא מבואר דאין איסור אלא במשכים לפתחו דוקא משא"כ אם פגע בו מותר לשאול ולהשי' מפני כבוד והיראה ומכ"ש בעבדו ומשרתו המשועבד לו דחיי' בכבודו ויראתו דליכא איסור כלל דהרי אמרו מורא רבך כמורא שמים אפי' אינו רבו בתור' מ"מ הוא אדונו ומשועבד ליראתו ומה"ט מצינו דהקילו חכמי' באומני' ופועלים בק"ש ותפילה שקורין בראש האילן ובראש הנדבך וכדאיתא בברכות דף ט"ז ע"א שלא לבטלן מעבודתן ומלאכתן ה"ה בזה וכבר אמרו גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתור' דהיינו בלאו דלא תסור שהוא דרבנן גם האי דעשהו במה אסמכתא בעלמא והוא דרבנן נדחה מפני כבוד ויראת אדונו ושלום ביתו עדיף להכי מדקדק רב וקאמר כל הנותן שלום לחבירו דוקא חבירו קאמר ולא אדונו או רבו ואפי' אי נימא דשמואל דאמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה ופי' רש"י שהקדמת כבודו לכבודי כוונתו אפי' בעבדו נמי מטעם זה מ"מ הא קי"ל הלכתא כרב לאסורי ומכ"ש לפי דעת תלמידי' רבינו יונה בשם רבני' פרובנצי"א דדוקא שלום שהוא שמו של הקב"ה אסור אבל שאר מילי שרי וכן הסכמת הפוסקים והאחרונים כמבואר בא"ח סימ' פ"ט אין קפידא כלל נ"ל הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |