שבות יעקב/א/קנ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שבות יעקב א קנ

שאלה קנ

אחד שנתחייב לזון את כלתו שתים או שלש שנים אי מחויב ליתן לה ג"כ מזונת חשובים יקרים וקלים בימי לידתה כדרכן של בנות ישראל או לא:

תשובה

הא מילתא כבר אמורה ונשאל בתשובת מהרש"ל בסי' מ"ה לגבי אשתו שפסק דצריך ליתן לה ככל מנהג נשים בז"ה:

ומצאתי און וראיה לדבריו מסוגיא דש"ס סוף פ' אע"פ גבי משרה אשתו ע"י שליש אם היתה מניקה פוחתי' לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה ומסיק בש"ס משום דחולה היא דסתם מניקות חולת אינן יע"ש:

וא"כ מכ"ש בחיה ויולדת כל שלשים יום ומה שרוצה לסתור שם בתשובת מהרש"ל מסוגיא דפ' הכונס בהא דקאמר בש"ס נכי חיה וחד אמר נכי מזונת פרש"י שצריך להוסיף על מזונות אשתו בימי קישויה ע"כ משמע שלאחר קישויה אין צריך להוסיף כלל ע"כ מחלק שם בין בזמן הש"ס לזמן הזה כי דורות ראשונים הוי בריאים וחזקים ע"ש דבריו באורך:

ובאמת אין צורך לכל זה דהתם לא קאמ' הש"ס רק מה שמרוויח באותו שעה בשעה שהזיקה בדמי ולדות לכך קאמר נכי מזונת משא"כ אח"כ אינו מרווחת דגם מפלת צריך אח"כ להוסיף על מזונתיה כמו אלו היתה יולדת ואדרבא מפלת רגילה להיות יותר חולה מיולדת בזמנה וק"ל:

וכיון דזכינו לדין ברור דבאשתו צריך ליתן לה כדרך כל הנשים א"כ ה"ה המתחייב ליתן מזונות לאחריני צריך ליתן לה ג"כ כמנהג המדינה וכדאיתא במתני' ריש פ' הפועלים לענין מזונות פועלים שצריך ליתן להם הכל כמנהג המדינה דהלכתא כחכמים דס"ל הכי וכמבואר בח"מ סי' של"א וכן מבואר להדיא מתוך לשון הרא"ש פ' הנושא שכתב וז"ל הלכך המתחייב בפרנסת אדם מחייב לפרנסו כשאר אנשי ביתו ואם חלתה אינה חייב לרפאותה עכ"ל:

הרי דפסק להדיא דהמתחייב בפרנסת אדם מחויב לפרנסו כשאר אנשי ביתו וכיון שכבר ביררנו דבאשתו מחויב להוסיף ביוקר דמי מזונתי' בימי לידתה א"כ גם המתחייב לזון לאחר מחויב לפרנס באנשי ביתו זו אשתו ואפי' בימי חוליה אף שאינה חייב ברפואתה מ"מ בדמי מזונת היתירים לאכול מאכל בריאים וקלים ודאי דמחויב כמו שמחויב באשתו כל זה נ"ל ברור ופשוט כמו שהוכחנו:

דלא כמו שראיתי בתשובת הב"ח סי' מ"ו שפסק כה"ג בפשיטות דאינה חייב לזונה ועיקר ראייתו ודבריו שם מהא דאיתא בפ' אע"פ המדיר את אשתו מתשמיש המטה ב"ש אומרים שתי שבתות דמבואר בש"ס דהוא מידי דלא שכיח והוא גרם לה וכיון דאונס דמחמתיה הוא מחמת הבעל דבאונס כזה אנן סהדין דלא קיבל עליו לזונה ע"כ תוכן דבריו שם:

וכל דבריו ממילא מופרכין להמעיין שם דאדרבה מבואר בסוגיא דפ' אע"פ דגם לידה שכיח רק דלא שכיח כולי האי כמו נדה גם מ"ש דהוי אונס דמחמתיה והוא גרם לה וכי הוא גרם לה בפשיעה והלא מצות התורה עליו לקיים עונתו ומצות פ"ו וכבר בררנו בבירור וסוגית הש"ס והרא"ש דלא כב"ח שמחויב ליתן לה מזונות כמנהג היולדת והו' ברור כנ"ל הק"י:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף