שבות יעקב/א/קלט
|
< הקודם · הבא > |
חתן בימי חתותנו כיון דלדידיה הוי כרגל אי ממתינין עד שיעברו כל ימי המשתה ומתי הוי התחלה וגמר ימי המשתה או אי מזמינין אותו כשאר כל אדם לדין:
האי דינא לאו בפירוש אתמר בש"ס ופוסקים ראשוני' רק השורש ועיקר מטרין של האי דינא כיוצא בו אתמר לגבי רגל עצמו בפ' הגוזל בתרא דף קי"ג אמר ר"י לא יהבינן זימנא לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי לא במעלי י"ט ולא במעלי שבתא אבל מניסן לבתר יומי ניסן ומתשרי לבתר תשרי קבעינן ופרש"י אין מזמינין אדם לדין לא ביומי ניסן ותשרי שהם זמן קציר ובציר:
והרמב"ם בפך"ה מ"ה סנהדרין והטור כתב טעם אחר מפני שהעם טרודין במועדות. וכתב מהרש"ל פ' הגוזל סי' י"ז דלטעם זה מפני טרדת המועדות צריך לעמוד בדין אחר החג מיד וכ"כ הש"כ בסי' ה' ס"ק ג' אבל בגד"ת דף ך"ג כתב דכל החדש בכלל ובאמת כן הוא משמעות לשון הש"ס והרמב"ם והטור דכל חדש ניסן ותשרי בכלל זה:
ומה שמהרש"ל והש"כ נסתייעו ממ"ש המרדכי והגהות מיימוני והובא בהג"ה בש"ע דבני הכפרים הבאים למנין מזמנין להו אחר הרגל עכ"ל אין ראיה כלל דשאני התם כיון שהם באותו עיר אצל המנין ודאי קבעינן להו זימנא אף בניסן ותשרי כמ"ש הטור בשם הרמ"ה ופסק כן בש"ע (אך מ"מ אין קובלי' עליהם לכתחלה כדי שלא למנוע אותם מלבא למנין בחג וימים נוראים שכתב אף מהרש"ל שהמרדכי והגהות מיימוני חולק בזה על הטור והרמ"ה אין דבריו מוכרחי' כלל לחלוק את השווין וכן משמעות הרב בהג"ה שהעתיק דבריהם בהא דאין לקבול על בני הכפרים ואפ"ה סתם תחלה כדעת הרמ"ה וק"ל אך לעיר אחרת לא קבעינן להו זימנא כל החדש אף אחר החג והטעם נ"ל כמ"ש הגד"ת שם שצריכין להצניע הכלים שהוכן לצורך י"ט ועוד י"ל לפי שצריך לחזור כל א' למלאכתו ומשאו ומתנו ואומנתו שבטל מהם כל ימי החג על כן אף אחר החג נכלל בכלל טרדות המועדות כנ"ל פשוט לפי משמעות לשון הש"ס והפוסקים ואי איכא מדינה דנהגו להזמין אפי' מעיר לעיר מיד אחר החג יש ליישב טעם מנהגן כמ"ש הב"ח על שנהגו עכשיו לדון בלילה אף ע"י כפיה וז"ל איכא למימר דעל דעת המנהג נתמנו להנהיג קהלם בכל הדברים כפי המנהג מקדם ומאחר שתקפה עליהם צרכי ציבור ביום ההכרח הוא שידונו בלילה ובזה וכיוצא בזה הפקר ב"ד הפקר עכ"ל אף בסמ"ע סי' ה' ס"ק ז' כתב טעם אחר למנהג זה להלכה דלאור הנר הוי כעין יממא טעם זה פגום מעיקרא הוא כמו שהשיג עליו הש"ך שם ס"ק ד' גם בספרי משפטי יעקב השגתי עליו לפי אותה דעה שבש"ס דסנהדרין דלכך אין דנין בלילה משום דאיתקש ריבית לנגעים ובנגעים איתמעיט להדיא פ"ק דמועד קטן דף ח' כנגע נראה לי ולא לאורי. ואם יאמר האומר דדעת רוב הפוסקים וסוגיא דש"ס דסנהדרין ופ' מצות חליצה ובא סי' משמע דהלכתא לא מקשינן ריבים לנגעים (אף אתה אמור לו כהלכה דהא הרמב"ם פ"ג דסנהדרין כתב להדיא הטעם דאין דנין בלילה משום דאיתקיש ריבים לנגעים).
עיין שם בלחם משנה ובריש ספר נתיבות המשפט ובבני שמואל סימן זה מ"ש ליישב בזה לדעת הרמב"ם סוגיות אלו יע"ש וכן משמע קצת בסוגיא דש"ס פי' מצות חליצה גבי טעם דחלצה בלילה חליצה פסולה אי דמי לתחלת דין ולא קאמר דאתמע' מלעיני זקינים פרט לליל' כמו דאתמעט שם בריש הפ' סומא מהאי קרא אלא ודאי דבלילה אפי' לאור הנר דמצי למחזי ג"כ אסור למידן וכן משמעות סתימות כל הפוסקים דלא כהסמ"ע בשם הקובץ רק עיקר טעם המנהג מיוסד על פי הטעם שכתב הב"ח א"כ גם בנדון זה להזמין אחר החג ג"כ יש ליישב המנהג ע"פ טעם זה היכא דנהוג נהוג ומהאי דינא דחג למד בכנסת הגדולה לח"מ סי' ה' בהגהותיו לב"י אות ב' וז"ל ולכלהו פירושי פשיטא לי דגם לחתן ולבעל ברי' אין קובעין זמן להן לבא דטרידי בשמחתיהו דחתונ' וברי' מילה כי"ט הוי אלא מיהו צריך לחקור מאיזה זמן עד איזה זמן ואין לומר דדוקא כל ז' ימי החופה לחתן ויום המילה לאבי הבן אי' קובעי' דהא חזינ' דקודם זמן זה טרודים בהכנת משתה שמחתם וכו' לכן יראה שהזמן המוגבל לחתן הוא ך"א יום ז' ימים קודם החופה וז' ימי החופ' ושבעה ימים של אחר החופה עכ"ל:
ובספרי משפטי יעקב השגתי עליו דגם בימי הרגל עצמו דאין קובעין זמן קודם המועד ואחר המועד חידוש הוא כמ"ש והבו דלא להוסיף עלה כי אין זו דומה לזו דבשלמא בחג הסוכת ופסח שאסורין בעשיית מלאכה וגם כל העם טרודין בטרדת החג לכן כל החדש טרודי' ואי' קובעי' להן זמן משא"כ בחתן אף שהוא טרוד כל העם פנוין ויכול ליקח לו עוזרים וגם בימי החופה אינו אסור בעשיית מלאכה ודאי לא בעינן כולי האי כי עיקר טרדתו הגדולה הוא רק לילה ראשונה דטריד דלא בעיל דפטור מה"ט מקריאת שמע ודי במה שאמרו חז"ל ריש כתובות שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה ימים (ובחידושי לסוגיא דכתובת כתבתי פי' נכון ואמיתי דכוונת הש"ס שהיא תקנת בנות ישראל משום דמסיק הש"ס שם דהאומר פתח פתוח מצאתי נאמן להפסי' כתובתה משום דחזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה וא"כ זו היא תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה ג' ימים כיון שיטרח כל כך הוא תקנת בנות ישראל ממש שלא יטעון עליו בשקר דפתח פתוח מצא) אבל לא בעינן כל שבעה ימי משתה וכן כל שאר שמחות ומיני סעודת מצוה הכל כפי המנהג וכפי טרדתן כראות עיני הדיין לפי מנהג אותו מדינה כנ"ל ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |