שבות יעקב/א/קו
|
< הקודם · הבא > |
כשישבתי במושב זקנים מושב ב"ד מ"ש אצל הגאון הגדול המפורסם מוהר"ד אפנהיים נר"ו בא לפנינו בחור אחד שתבע למחותנו אבי הכלה והמעשה שהיה כך היה כשנשתדך הבחור עם אבי הכלה כתבו התנאים כדינם והשלישי ג"כ על הקנס משני צדדים וגם התנאים היו מונחים אצל נאמן הק"ק ובתוך ימי השידוכין חלתה הכלה ותקפה החולה עד שכמעט נטתה למות והמנהג מנהג נשים אמרו אולי ריע מזל החתן גורם שיקרע התנאים אולי תחזור עי"ז לבריאתה בכן הלך החתן עם אבי הכלה אל הנאמן וקרעו התנאים ובעל פה התנו יחד כשתחזור לבריאתה שיחזרו לקשר התנאי' כבראשונה ויהי כאשר עמדה מחליה פשט לו אבי הכלה את הרגל לאמר כיון שכבר נקרעו התנאים נתבטל השידוך ועוד טען כיון שברוע מזלו חלתה אינו רוצה לעשות השידוך בכן בקשו מאתנו לברר הדין עם מי:
פסקנו דהדין עם הבחור וצריך אבי המשודכת לקיים התנאים כאלו לא נקרעו כלל מטעם כיון דלא נקרעו רק בשביל שחלתה וכשחזרה ועמדה על בוריה חוזר קישור התנאים כבראשונה כי לא מחל החתן הקנס ות"כ שנעשו על התנאים אלא בענין זה ואין לך אומדנא גדול מז' כהאי דזבין נכסי למיסק לארעא דישראל וכו' וכ"ש שגילה כן דעתו בתנאי בפירש וגדולה מזו כתב בתשובת צמח צדק סי' ך' באחד שקנה המשכון משום איסור ריבית כדינו והבטיחו בדברים בעלמא שאם יעש' לו רצונו שיחזור וימכור לו ואח"כ רוצה לקיים אותן בטענה שקנה אותם כדינו ובמקח גמור וזה טוען שהאמת כן הוא אבל לא עשה כן אלא בשביל איסור ריבית ופסק דצריך לחזור לו אם יתן לו כמנהגו דלא הוי מכירה רק לענין היתר ריבית ע"ש שהביא ראיה לדבריו מדברי התו' דפ' איזהו נשך וא"כ כ"ש בנדון דידן שלא נקר' התנאים שיתבטלו לגמרי כאשר התנו בפירש ואף שראיתי בתשובת הר"ש הלוי חלק ח"מ סי' ך' שכתב וז"ל אבל אח"כ הוגד לי שמעשה שהיה כך היה ששמעון נתן המעות דרך מכירה שראובן מכר לו אותם חפצים לשמעון בעד אותם מעות לו וכו' ואפי' נטל ממנו קנין שיחזור למכרם לו אינו כלום דהוי קנין דברים וא"כ השתא לענין איסורא דריבית מקרי מכירה גמורה כ"ש לענין ממון הקל דהוי מכיר' גמורה ונחשב אותו חפץ למלוה כאלו היא שלו ואין ללוה על המלוה כלום עכ"ל אבל דבריו הם בלי ראיה כלל ודברי בעל צמח צדק יותר מסתברים ונ"ל ג"כ עוד ראי' לדבריו מהא דקי"ל בא"ח סי' שכ"ג דמותר לשכור רשות מעכו"ם אפילו בשבת וכתבר התוספת בעירובין דף ס"ו ד"ה יפה דמותר לשכור רשות עכו"ם בשבת ולא הוי כמקח וממכר כיון שאינו עושה רק להתיר טלטול הרי דאפי' לענין איסור שבת דחמיר סומכין על זה דלא הוי מו"מ גמור רק מפני איסור טלטול א"כ ה"ה לענין איסו' ריבית ומכאן יש ג"כ ראי' למ"ש בתשוב' מ"ב סי' מ"ג לענין מכירת חמץ דאסור לאחר ליקח מן העכו"ם אחר פסח דלא הוי מכירה גמורה אכן הוא כתב שם טעמים אחרים יע"ש ולע"ד טעם כעיקר דאזלינן בתר דעתו וכוונתו שלא מכר רק לענין זה וא"כ ה"ה כאן בנדון דידן שלא קרע התנאי' שיתבטל לגמרי רק כשתחזור לבריאות' יעמוד קישור התנאים במקומן וכיון דחליף שעתיה חליף תיירה וגדולה מזו פסק בתשובת מהר"מ מלובלין סימן קך"ב בגט שכיב מרע שנתן גט שלא תהיה זקוקה לחליצה דאם עמד הגט בטל ע"ש תשובתו באורך ואף כת החולקים והיא בתשובת משאת בנימין סימן ק"ז היינו משום דגילוי דעת בגיטא לאו כלום הוא ובשעת נתינת הגט אמר בפי' שנותן בלי שום תנאי וגם לבסוף מחל על הכל ע"ש תשובתו באורך אבל בלא"ה היה מודה לדעת מהר"מ ע"ש אך מעיקרא דדינא פירכא ויש לחלק דהתם משום חומרא דא"א שאני ובעינן גט כריתות בלי שום פקפוק לכן החמיר מהר"מ וסייעתו מ"מ בנדון שלפנינו ג"כ הדין אמת כמו שכתבתי דלא קרע התנאי' רק על דעת זה והקנין במקומו עומד ומה שטען אבי הכלה כיון שברוע מזלה חלתה אין זו טענה כלל דאף שאין מזל לישראל מ"מ לענין בני חיי ומזוני במזלא תליא וכמ"ש תוספ' בשב' דף קנ"ו ע"א ברם כל זמן שלא נתקדש' ונתארסה אינה יכולה לומר נסתפחה שדהו כמבואר ומשמ' להדיא בריש כתובות בש"ס ובסוגי' דתוספת שם וכ"כ מהרי"ק בשורש ק"א וז"ל ועדיין לא נתארסה שתוכל לומר מזלך גרם עכ"ל וכ"פ רמ"א בש"ע סי' נו"ן סעי' ה' בהג"ה ע"ש ומה שקורעין התנאים באמת הוא רק מנהג נשים ופוק חזי מה עמא דבר שאף שקורעין התנאים מ"מ כשחזרו לבריותן חוזרין ונושאין זה לזה אף שרוב בני אדם קושרין זה עם זה ע"י משכנות וכיוצא בזה ע"י בטחונת שיחזרו לעשות קישור התנאים כבראשונה מ"מ זה שהלך בתמימות ולא עשה כן ושקד על תקנת המשודכ' בבל תאחר יעשו עמו שלא כהוגן לשלם רעה תחת טובה שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולכן פסקנו שהשידוכין קימים ככל משמעות התנאים הראשונים כנ"ל ה"ק יעקב.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |