שבות יעקב/א/סו
|
< הקודם · הבא > |
מבני הרב המופלא מהר"ש נר"ו אב"ד רק"ק רוזניץ
הנה ע"ד זה הייתי מסתפק ושואל אב אבי אבי רבי רבי ואלהי יעקב יהי' בעזרי שאל אכשל בדבר הלכה למעשה אשר נעשה כך היה אשה אחת ילדה שיש לה וסת קבוע אך כמו זה שני שנים שחלתה האשה הנ"ל ונפלה למשכב וחזרה לבריאתה קצת ומ"מ היא מתנוונת קצת וכמו זה עשרה שבועות ויותר כשבאה למנות ז' נקיים ולפעמים ביום טבילתה כשהיא רוצה לשחות או להגביה איזה דבר בא לה כאב גדול בתוך גבה ומגבה לצדדים ולכריסה כאלו נחתכה בסכינים וחרבות ואחר הרגשתה מוצאה דם ואינו דומה למראה דם וסתה והנשים זקינות והחיות המביני' בסדרן של נשים גם הרופאים הסכימו דעת כולם שבא הכל מחולי האם שלה עכ"ל השואל ועלה ברעיוני להתיר חדא דהא מבואר בש"ס ופוסקים בסי' קפ"ז דאם יש מכה באותו מקום תלינן בדם מכתה ואפי' המכה היא בבית רחם ממש וא"כ גם באם יכולה לתלות בה דהוי כמכה באותו מקום ואף די"ל דזה נקרא אינו יודעת שמכתה מוציאה דם מ"מ יכולה לתלות שלא בשעת וסתה במכת' דחזק' אין אורח בא אלא בזמנו אך דזה קל מסובין וכו' ומי ירו' ראשו להקל נגד גדולי האחרוני' המחמירין בזה מ"מ אפשר לומר דזה הוי כידוע שמכתה מוציא' דם כי ודאי אי אפשר לידע הדבר בקלות תוך גופה של אשה על פי הרוב אלא על ידי אומדנת והוכחת כאלו וקצת ראיה לזה ממ"ש מהרא"י בפסקיו סי' מ"ז והובא בב"י ובד"מ סי' קפ"ז המתחלת על דברי טהרת אשתך אשר כתבת שיש לך הוכחא שיש לה מכה וכו' ועיין בט"ז שם בס"ק יו"ד בסיום דבריו. ולפי הוראתך בספרך תורת השלמים סי' קפ"ז האשה עצמ' סומכת על זה לראות ולהבחין בין דם לדם ושלא כדעת תשובת צמח צדק ואף שדבריך מוכרחים מכח ראיות ברורת מש"ס ופוסקי' מ"מ ענוותנותך גרם שכתבת וצ"ע למעשה הרי שלא רצית לסמוך להקל נגד דברי תשובת צ"צ אכן בנדון דידן יש צד אחר להקל הואיל והנשים והחיות פקחות והרופאים המבינים סדרן של נשים כולם עונים ואומרים שממכה שיש לה באם ומצינן בכמ' דברים סומכין ארופאים אפי' שאינם נימולין בחלול שבת ולהאכילו בי"כ אפי' על נשים וכה"ג ומה לי להאריך הלא הכל גלוי וידוע לפניך וכל ספרי הפוסקים ערוכים ופתוחים לפניך כש"ע שוב מצאתי בתשובת עבודת הגרשוני שאלה ך"ב הביא ראיה מש"ס ופוסקים דסומכין על דברי הרופא בענין זה ע"ש, אף דמ"ש שם בתשובה לפרש דברי הרא"ש אין דבריו מוכרחי' כ"כ כי אפשר לתרץ בכמה גווני אחריני ואנקוט חדא מתרי ותלת טעמי דהא דאמרינן דתלינן בדם מכתה היינו דוקא היכא דידעינן שיש בה ריעותא שמרגש' כאב כשיצא ממנה דם משא"כ התם בש"ס מיירי שהאשה לא הרגיש' שום כאב כלל בגופה רק שיצאה ממנה כמין קרטין וקליפות לכן אין סומכין על דברי הרופא כיון דיש ריעותא לפנינו שאינה מרגשת כאב בגופה לכן הצריכהו חכמים התם בדיקה ובחינה באמרו תטיל למים אבל מ"מ בנדון דידן דמרגשת כאב ודאי יש לסמוך אדברי רופא אע"פ שאינו נימול או אשה סומכין על זה כיון שמוחזק שיש לו ידיעה בהא מילתא אף שאינו מומחה בכל הרפואות מקרי רופא לענין זה וכן משמע קצת בש"ס דיומא דף מ"ט ע"א גבי ומ"ש רבי חנינא משום דבקי ברפואו' יע"ש וכ"ש בצירוף הטעמי' שכתבתי לעיל היה נ"ל להקל מ"מ לא רציתי לעשות מעש' עד שתב' הסכמתך ובפרטות שאחר החקירה היטב אצל האשה אומרת שבצדדיה מרגשת מכה ממש כמין כפתור שממנה הדם שותת ויורד היה נראה הדבר פשוט להיתר כנ"ל בנך הצעיר שמעון חונה פה ק"ק רוזניץ ואגפיה:
אהו' בני את קולך שמעתי מתהלך בקן הקולמס בכחך היפה כח דהיתרא וכוונת הרבה דברים להלכה ולמעשה ויפה הורת וקרוב לנדון כזה כבר השבתי לשואל ויצא הדבר בהיתר והא לך העתק תשובתי אשר השבתי לו (והיא היא התשובה שנתבאר בסי' הקודם לזה הסימן) וכוונת הרבה דברים לדעתי ושמחתי שזכית לאחד מהמדות שהאב זוכה להבן כדאיתא פ"ב דעדיות ומ"מ אשיב לך על תשובתך בקצרה כראשי פרקים כי כבר הראית פנים לכל צד בתשובתך מה שיש צורך בזה מש"ס ופוסקים והאריכות בזה אך למותר מ"ש גם באם יכולה לתלות זה פשוט הוא ומבואר כן להדיא בתשובת דבר שמואל שאלה פ"ז ומ"ש שלמעשה לא רצית לסמוך להקל נגד תשובת צ"צ האמת כן הוא לכן כתבתי שם וצ"ע למעשה ונ"ל לנהוג בדרך זה שהאשה תראה שתים או שלש פעמים לחכם ואם אומר החכם שאינו דומה לדם. וסת' יכולה היא לסמוך שוב על עצמ' ודלא כתשוב' צ"צ דחייש לבדדמי וצריכה להביא כל פעם להחכם כנ"ל למעשה והוא כמו פשר דבר ובענין הרופאים כבר תראה בתוך תשובתי הנ"ל דיש לסמוך ארופאים רק צריך שיהא שני' ואחד מהם בתוכם רופא ישראל כשר, כי מאה פסולים כעד אחד דמיא ואין מצטרפין כמבואר בא"ה לענין עגונה:
גם פשוט דבנדון דידן ודאי לית לן לספוקי כיון שלפי החקירה האשה יודעת בודאי שיש לה מכה מן הצד שממנה דם יוצאת על כן לית דין צריך בשש שהאשה נאמנת מכה יש לי וכו' כנ"ל אביך יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |