שבות יעקב/א/נד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שבות יעקב א נד

שאלה נד

דורס שנכנס לדיר ונמצא צפורן תחוב' בא' מהם ועובר' בצדה ואינו ידוע אם עד שלא נדרסה ילדה והולד מותר או לאחר שנדרסה ילדה א"כ גם בולד חשש דריסה:

תשובה

הנה לע"ד נראה אף אם היינו יודעין בודאי שאחר שנדרסה ילדה ראוי להסתפק מאוד אם יש חשש איסור בולד הנה ידוע מה שמוסכ' בש"ס ופוסקים והובא בטי"ד וש"ע סי' ע"ט דולד הטריפ' מותרת וכתב שם הב"י דהכי משמע בפ"ק דביצה וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטריפה וכן בפ' בהמה המקשה גבי בן פקועה ע"ש בב"י:

ובפר"ח שם כתב עוד שורש ומקור לדין זה מסוגיא דחולין בפלוגפ' דר' אלעז' ור' יהוש' בולד הטריפ' בדף נ"ח ע"א וכן הו' בתמור' והלכת' כמאן דשרי. ולי נרא' דהב"י נשמר מדעת רש"י והרע"ב בפי' המשניות בתמורה שפירש דדוקא לגבוה פליגי משא"כ להדיוט דברי הכל שרי וכסתמא דש"ס דביצה פ"ק ופ' בהמה המקשה לכן הוצרך הב"י לומר דמקור הדין הוא מש"ס דביצה ובהמה המקשה ולא קא מיירו בפלוגתא דר"א ורבי יהושע. ואף דמשמעות הש"ס בחולין משמע דר"א ור"י אף בהדיוט פליגי כבר הרגישו התוספ' בתמורה ומקשים על דעת רש"י בזה יע"ש. והעולה מזה דמוסכם בש"ס וכל הפוסקים להלכה דולד הטריפה מותרת ולא מצינו לחלק אחד מהן בין טריפה לטריפה יהיה מה שיהיה אפי' מחמת דריסה כן היה נראה לכאורה.

וכן מצאתי בתשובת בית יעקב סי' ח' שפסק כן לענין דרוסה ובפרטות לפי הטעם שאית' בתוספת עיין בסנהדרין דף פ' ע"ב והרשב"א הובא בב"י הטעם דאע"ג דלענין שאר דברים קי"ל עובר ירך אמו הוא ע["מ לענין טריפות שאני דעיקר טעמא דטריפה אינה חיה ועובר זו חי היא בפני עצמו ואינו תלוי בחיות הבהמה א"כ גם בדרוסה שייך האי טעמא ואף שבתשובת בית יעקב שם הניח דברי הרשב"א אלו בקושיא וז"ל וקשיא על דבריו דא"כ אמאי לא מוקי הש"ס בחולין דף נ"ח פלוגתא דר' אלעזר ור' יהושע בהני דכ"ע עובר ירך אמו הוא ופליגי אם טריפה חיה או לא דאם טריפה אינה חיה א"כ העובר חי שרי אבל אם טריפה חיה א"כ כשם שאמו אסורה אף על פי שהוא חיה אף הולד אסור עכ"ל אי משום הא לא תברא דאין כאן אפי' קצת קושיא כלל ובודאי אישתמיטת ליה סוגיא דש"ס דתמורה דף ל' דמבואר דפלוגת' דר' אלעזר ומחלוקתו הוא ג"כ לענין רובע ונעבד וכל האסורים לגבי מזבח אי ולדותיהן מותרין או לא ושם על כרחיך צריך אתה לומר דפליגי בחדא מהנך תרתי אי עובר ירך אמו הוא או בזה וזה גורם על כן הוצרך הש"ס לפרש דגם בולד הטריפה בהא פליגי נמצא דדברי הרשב"א והתוס' נכונים ועיין שם בתוספ' בסנהדרין באורך לפי זה זה היה נראה בנדון שלפנינו לכאורה להתיר בלי פקפוק אכן בט"ז כתב בס"ס ע"ט וז"ל ומצאתי כתב למהר"ר פייבש ז"ל וצ"ע אם נדרס האם ועוד הולד בתוכה אם יזיק טיפת הדריסה גם לולד עכ"ל ולכאורה סותר דעתו למשמעו' הש"ס וכל הפוסקים דסתמו בכל ענין דולד הטריפה שרי וכן השיג עליו בתשובת בית יעקב שם ומוטל עלינו להפך בזכותיה דמהר"ף שהי' גדול בדורו ולא להשוותו לטועה בדבר משנה ובפרטות שהט"ז והפר"ח הביאו דבריו להלכה להחמיר.

על כן נ"ל לתרץ ולומר דעד כאן לא קאמר הש"ס והפוסקים להתיר ולד הטריפה אלא דאין חשש זה לא אמרינן כיון דבולד עצמו אין חשש טריפות בגופו אבל בדרוסה שחשש שארס הדריסה פגע בולד עצמו מז' לא מיירי דזה נכלל בכלל כל שאר ספק דרוס' לכן יש לאסור כשהצפורן תחוב בגבה (נגד החלל של הגוף מקום שכיבת הולד וכ"כ הפר"ח דאי לאו הכי אין חשש איסור) נמצא דדברי מהר"פ נכונים וא"כ גם בנדון שלפנינו יש לאסור ואין לומר דהא איכא כאן ספק ספיקא מלבד ספק דרוסה חדא שמא ילדה קודם שנדרסה ואת"ל אחר שנדרסה דלמא אין דריסה בולד שבתוכה זה אינו דמלבד שספק שני הוי כספק חסרון ידיעה אלא גם ספק ראשון הוא חשש איסור כיון שצפורן תחוב בגבה של אחד מהם חוששין לכל השוורים שבדיר כמבואר בטי"ד ובש"ע סי' כ"ז סעיף י"ד א"כ עוברה שבצדה בכלל זה ואדרבא בעובר זה יש לחוש יותר שאפי' המקום רחב שיכולין לברוח דאין חוששין לדריסה בשאר בהמות מ"מ בעובר זה שהוא ולד בן יומו דאי אפשר לו כח לברוח ולהפריס ע"ג קרקע כולי האי ואולי נדרס הוא מצדה גופו כנ"ל ה"ק יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף