שבות יעקב/א/לב
|
< הקודם · הבא > |
ומה ששאלת עוד מי שקדש וברך בסוכה ונסתפק לו אם ברך ברכה לישב בסוכה או לא אם יש לדמות למה דאית' בא"ח סי' קי"ד בהזכרת הגשם והטל דעד שלושים יום בחזקת שאמר כמו שרגיל יע"ש זאת ועוד אחרת יבאר לי אדוני מ"ו הלכה למעשה מה שפסק רמ"א בה"ל סוכה ס"י תרמ"א דמי שלא ישב בסוכה ביום ראשון מחמת גשמים כשאוכל בסוכה צריך לחזור ולברך זמן משום הסוכה. והב"ח בתשובה ס"י קל"ג חולק וכתב דמספק אין לברך כיצד יש לנהוג למעשה:
מה שיצא ראשונה במי שנסתפ' אם בירך לישב בסוכה ורצית לדמות למה דאית' בא"ח ס"י קי"ד בהזכרת גשם וטל דעד שלושים יום בחזקת שאמר כמו שרגיל אין זו דומה לזו כלל אפי' כאוכלא לדנא דשאני כאן בנדון דידן דהא אדם יודע שיושב בצל סוכה ושלטה ביה עינא לא חיישינן לשכחה ויש להאריך בזה בראיות מכמה סוגיות והאריכות בזה אך למותר כי דין זה מפורש להדיא בש"ס ופוסקים גבי ברכת קריאת שמע כמבואר בא"ח סי' ס"ז דספק אם בירך לפניה או לאחריה אינו חוזר ומברך והטע' דברכו' דרבנן וכל הטעמים שנאמרו התם שייכי' גם כן בדין זה וזו אין צריך לפנים ושניות מדברי סופרי' ששאלת הכרעת דעתי במי שלא ישב בסוכה ביום הראשון לענין ברכת שהחיינו אף שאין דעתי נוחה בזה להכניס ראשי בין ההרים מ"מ לא אמנע לחוות לך מה שנלע"ד דאין לזוז מדעת הרמ"א שהוא בשם הר"ן בשם הראב"ד והב"ח שעושה שם בתשובה מחלוקת חדש בין הפוסקים אין דבריו מוכרחים כלל דאפשר לומר כיון שעתה הוא שעה דפטור מן הסוכה ומקרי הדיוט אם יושב בסוכ' כיון שהוא עת גשמים לכן לא יצא בזמן דחג כיון שבאותו פעם אינו לא שעת עשיה ולא שעת מצותו דמי ממש ללולב דמופלג לילות מימים לכן אינו פוטר זמן דסוכה ולכן כל האחרונים סתמו כפסק רמ"א בש"ע וכן עיקר כנראה לי הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |