שבות יעקב/א/י
|
< הקודם · הבא > |
מהחכם השלם הרב מוהר"ר משה חגאיז כשעבר פה באכסניא של תורה
וז"ל: באתי לשאול הסכמתו להלכה ולמעשה שמצאו טעות בס"ת באמצע הקריאה ואין שם ס"ת אחר באופן שאין שבעה קרואים בברכת התורה נסתפקנו אם המפטיר אומר ההפטרה בברכותיה ופשיטנא לה דלא יברך מכח מ"ש הרמב"ן ז"ל סי' קצ"ט וז"ל לקרות ההפטרה במקום שאין ס"ת פי' שלא קראו בס"ת אסור שלא נתקנ' אלא אחר קריאת ס"ת והא ליכא ע"ש. והגם שמרנא הב"י בסי' רפ"ד מתרץ דברי הכל בו שמביא ומפרש דבריו שם אם קראו בס"ת פסולה בלא ברכה אפ"ה קורין ההפטורה בברכותיה:
ואחר שאילת אלף אלפי מחילות מאת עוצם חכמתו ותורתו אנא אמינא דבהא לא קי"ל כוותיה מדחזינא דהוא עצמו לא העלהו על גבי שלחן הטהור לפסקא דדינא והרמ"א ג"כ לא פרש עליו המפה והשמיטו מהגהותיו ובעל הלבוש וב"ח וכל האחרוני' השמיטו דין זה מלהעתיקו וזולת הגן נטע לבדו נטעו אצל הש"ע להיות לו לצל יומם כמנהגו בכל הדינים ובטיל הוא ברוב מאחר שאינו מרגיש בדבר ש"מ דלכל הנהו רברוותא לא שמיע להו ולא ס"ל ואנא תלמידהון אומר טעם לדבר משום דלא מוכח פשט הכלבו כמ"ש הב"י וז"ל הכל בו דף י"ד ריש ע"א ובהפטור' ששאלת אני אומר שאין מקפידין בה ומברכין על הקריאה בלא ספר עכ"ל וכך פירש דבריו יען שתי שאלות נשאלו להרשב"א חדא בענין קריאת התורה אם מברכין כשאין ס"ת כשר והשיב שאין מברכין ועוד שאלו אם מברכין ברכות הפטרה כשאין הנביאי' כתובים כדין ספר והשיב שאין מקפידין בזה ומברכין אפי' בחומשין אפי' בלא ספר דבימים הקדמונים הי' כותבים כל הנביאי' בגלילה וכמ"ש במגילה שכתוב' בין הכתובים לא יצא אא"כ העדיף או החסיר מל שאר ספרים ועוד אם קראו בתורה בלא ברכה איך יתכן שיקרה ההפטרה בברכה וכי יאמר בעולם שעדיפא ההפטרה מהפרשה בס"ת פסול ועוד שכל האחרונים העתיקו מהב"י דין שאין מברכין על ההפטור' כשאין קורין בתורה ולמה לא העתיקו גם את דין זה שנכתב בצדו שכשקורי' בס"ת בלא ברכה אפ"ה קורין ההפטרה בברכה ועיין בב"ח בענין כתיבת נביאים ובלבוש ס"י רפ"ד מה שתמה על שלא נכתבו ההפטרה כדין ומה שתירצו בזה באחרונים ודוק ותמצא שדברי אמתים להלכה ולמעשה אחרי כותבי חפשתי בתשובת הרשב"א הגדולות והקטנות שנדפסו בליורנו ולא מצאו אלא דוקא באותן שנדפסו באותיו' מרובע' ושם ס"י ק"ן כתב וז"ל השיב ר"י שאין לקרות בחומשין שלנו שהם בקונטרסין והמברך עלייהו מברך ברכה לבטלה ועובר על לא תשא ואע"פ שבהפטרה רגילין להקל בהם זה לפי שאינ' מצויין כלל ספרים של נביאין וגם ההפטרת עצמן לא התירו לכתוב מן הדין לפיכך מקילין בהם אבל בקריאת התורה אין מקילין כלל עכ"ל והרוצה לעיין בצדק ולהיות מוד' על האמת יראה בחוש ראות השכל הישר שכוונתי אל האמת וה' ינחני בדרך אמת.
שאלות חכם כזו תשובה עושה כלה לא נמצא בשפתיו עולה. צרר מים בשמלה. חספה דלה דלה. ומשה עלה ונתעלה. ושפיר קאמר.
הנה בודאי בעל גן נטע לא היה דעתו מכרעת כלל רק כמעתיק והמורה וסומך על דבריו לבדו ודאי עתיד ליתן את הדין כי דמי להאי ציידא ובודאי פירושו בדברי הכלבו והרשב"א הוא פי' אמיתי ומתאמרה משמיה דגברא רבה כוותיה בספר מגן אברהם בפסק א' ריש סי' רפ"ד כתב וז"ל וכן משמע בתשובת הרשב"א סי' תפ"ז דדוקא בס"ת אסור לברך כשכתובה בקונטריסין אבל על ההפטורה לא קפדי ע"ש וכ"כ הכלבו בשם הרשב"א ז"ל ובהפטורת ששאלת א"א (ר"ת אני אומר ב"ח דלא כב"י ועיין בכנסת הגדולה שכתב שז"ל אי אפשר) שאין מקפידין בה ומברכין על הקריאה אפילו בלא ספר עכ"ל פי' אפי' אינה כתובה על הספ' מברכין עליה וכל זה ברור דלא כמה שנדחק הרב בב"י ע"ש עכ"ל מ"א ובודאי ניחא ליה להב"י להסיר המכשלה הזאת מספרו ואף שבי"ג סי' רפ"ב וסי' רפ"ד פי' ג"כ דעת הכלבו והרשב"א להיפך מדעת הב"י ואע"פ כן סיים ועם כל זה לרבינו ב"י שומעין לענין מעשה היינו לפי שפירושו ג"כ דחוק מאוד בלשון הכלבו והרשב"א משא"כ בפירוש זה המרווח ונמצא כן להדיא בלשון תשובת הרשב"א כמ"ש מכ"ח והמ"א בודאי שאין לפקפק בדין זה וכל המפקפק בזה אינו אלא מן המתמיהין ואף דעיקר הטעם שמפטירין בנביא לפי שפעם אחת גזרו שלא לקרות בתורה וקראו בנביאים אף שלא קראו בתורה מ"מ עכשיו שהגזרה בטלה ותקנו להפטיר אחר שקראו בתורה תקנה קבועה שנו כאן שאין מברכין על ההפטרה אם לא שקראו בתורה תחלה כמשמעות הרמב"ן והרשב"א וספק ברכות להקל שומעין שוב הדפיס ספרו לקט הקמח נטע בה מסמורת בדין זה וקבע אותו להלכה עיין בחלק א"ח הלכות קריאת ס"ת דף ך"א ע"א וע"ב ע"ש דבריו באורך אך היכי שכבר קראו שבעה קרואים דיוצאין ידי חובת היום נראה דהמפטיר יש לברך אף שהשלים הסדר בס"ת פסול וכן נראה הסכמת הי"ג ס"י רפ"ב ועיין בספרי תורת השלמים שאלה י"ח כנ"ל ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |