מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מתי מברכים על האור ועל איזה אור מברכים?
מחלוקת אם רק במוצאי שבת או גם במוצאי יום כיפור, ובמוצאי יום כיפור גם לדעות שמברכים היינו דוקא על נר ששבת ממלאכת איסור.
האם כונסן על הכוס או מפזרן?
מחלוקת תנאים, וגם לדעת המפזר כונסן אח"כ על הכוס כדי להוציא את בני ביתו.
מהם הכתב והמכתב ומתי נבראו?
כתב - י"א קריאת האותיות וי"א צורתן, מכתב - צורת האותיות וי"א הכלי שעמו נכתבו הלוחות, ונבראו בערב שבת בין השמשות.
מתי נברא האור?
גיהנם - ביום שני (וחללה קודם שנברא העולם), אור דידן - עלה במחשבה ליבראות בערב שבת בין השמשות ונברא למעשה במוצאי שבת.
מתי נברא הפרד?
בברייתא א' מבואר שבערב שבת בין השמשות, ובברייתא ב' מבואר שרק עלה במחשבה ליבראות אז אך נברא בפועל ע"י אדם הראשון במוצאי שבת. וי"א שנוצר ע"י ענה (הפסול, שנולד מצבעון שנמנה גם כאחיו וגם כאביו).
אלו 4 דברים אלו במחשבה ליבראות ואף אם לא עלו דין הוא שיעלו?
א. המת שירקיב. ב. המת שישתכח. ג. התבואה שתרקיב. ד. המטבע שיצא.
מה דין יום כיפור, תשעה באב ותענית ציבור לענין בין השמשות, ספק בקביעותא דיומא, עשיית מלאכה ורחיצה?
בין השמשות - יום כיפור אסור, תשעה באב ותענית ציבור מחלוקת אמוראים אם מותר או אסור.
ספק בקביעותא דיומא - יום כיפור אסור ותשעה באב מותר.
מלאכה - ביום כיפור ותענית אסור ובתשעה באב תלוי במנהג המקום ות"ח בכל מקום לא יעשה מלאכה ונחלקו אם כל אדם יעשה עצמו ת"ח.
רחיצה - ביום כיפור ותשעה באב לא יושיט אפילו אצבעו למים, תענית ציבור רוחץ פניו ידיו ורגליו.
מעבר לתחילת הדף