מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
איזה ירק ראוי ביותר למרור ומנין?
חסה. 1. במשנה נשנה ראשון. 2. בתנא דבי חייא נשנה ראשון. 3. נקרא חסה על שם שחס ה' עלינו וע"כ שלכך עומד. 4. המצרים נמשלו למרור שתחלתו רך וסופו קשה, והיינו חסה.
מה הכלל לפיו הירק מוגדר כמרור?
מחלוקת, אם צריך שיהיה לו שרף ופניו מכסיפין, או מספיק רק שרף או רק פניו מכסיפין.
מנין שמרור אינו: 1. מרה של דג (כופיא). 2. עץ מר (הירדוף) 3. עשב שאינו ראוי לאכילה (הרזיפו)?
לומדים מההיקש מרור למצה, שיהיה גידולי קרקע, מין זרעים וניקח בכסף מעשר.
אם כוונת התורה היתה למין אחד של מרור איזה מין הוא היה, ומנין שאין זו כוונת התורה אלא כוונתה לכמה מינים?
המין המר ביותר, כתוב מרורים, ולא נפרש שנים מההיקש למצה שהיא ממינין הרבה.
רב אמר שירקות שיוצאין בהם ידי חובת מרור נזרעים בערוגה אחת, למה כוונתו (2 אפשרויות בגמרא)?
1. אינן כלאים זה בזה. דחייה: רק זוגות הותרו.
2. נזרעין כהלכתן. והחידוש: א. אף שאינם זרעים. דחייה: אדרבה רק מאחר שאינם זרעים כן דינם ואילו זרעים אסורים. ב. קמ"ל שאינם זרעים. דחייה: כל התנאים כינום ירקות ומאי ס"ד שהם זרעים. ג. שאף חזרת כן דינה אף שעתידה להתקשות, ולא נותנים לה רווח גדול יותר כדין קלח של כרוב שכשמתקשה נותנים לו בית רובע.
מה דין קלחין ועלין, יבשין, כמושין ושלוקין?
יבשים: עלים - פסולים, קלחין - מחלוקת תנאים. כמושין: מחלוקת תנאים. שלוקין: פסול.
האם יוצא יד"ח במרור של מע"ש בירושלים, ומדוע?
לר"ע - יוצא כדרך שיוצא במצה. לריה"ג - מסתפקת הגמרא אם נאמר רק במצה דאורייתא אך לא במרור דרבנן (בזמן הזה, או ירק), או דאמרינן כל דתקון. ומסיקה הגמרא מסתברא מצה ומרור.
במשנה כתוב שמבושל אינו מחמץ, כיצד יתכן הדבר הלא עד שיתבשל יחמיץ?
כשבישלו אחרי שנאפה, ואין הפירוש שהשליך לרותחין שהרי מקרה זה נשנה לחוד בברייתא.