מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רב פסק הלכה כרבי יהודה, מה הצד לפסוק כרבי מאיר ורבן גמליאל ומדוע לא פסק כדעתם?
ר"מ - יש סתם משנה כמותו, דחיה: המשנה אינה כדעתו אלא כדעת רבן גמליאל. רבן גמליאל - משום דהוה ליה מכריע, דחיה: אין הכרעת דעת שלישית מכרעת. ודחיה נוספת: רב פסק כרבי יהודה בעקבות ברייתא ששם מבואר שכך נפסקה ההלכה (דחיה: הפסק שם מתייחס לדין אחר ולא לדין זה).
מתי מבערים תרומה טהורה כשחל ערב פסח בשבת?
משיירין מזון ב' סעודות לאכילה בשבת, ואת שאר התרומה נחלקו התנאים אם מבערים מיד שהרי ביקשו אורחים ולא מצאו או שחוששים שמא יש אורחים שלנו בתוך התחום מחוץ לעיר ויבואו למחר.
רבי אמר לנפקד שרצה למכור את חמצו של המפקיד, שימתין עד שעה חמישית ואז ימכור בשוק, למה למכור בשוק ולא לקנות בעצמו?
בהו"א - משום חשד, כדין גבאי תמחוי שמוכרים לאחרים ולא לעצמם. למסקנא - כוונתו היתה לנכרים דווקא כדעת רבי יהודה שבשעה חמישית אסור לאכול ומותר להנות.
האם המעשה שהתיר רבי למכור את החמץ של המפקיד משום הפסד תלוי במחלוקת חכמים ורשב"ג במפקיד פרות אצל חברו והם אבודים שנחלקו אם לא יגע בהם או ימכרם בבית דין?
לא, שם הכוונה לכדי חסרונן וכאן אבודים לגמרי שייאסרו בהנאה.
מה היה טיבם של החלות שהניחו על גג האיצטבא (כשרות או פסולות, ואם פסולות באיזה פסול)?
נחלקו תנאים אם כשרות או פסולות, ולהסוברים שהיו פסולות נחלקו אמוראים: א. הפסול היה נותר (בעקבות ריבוי לחמים ביום י"ג, שביום י"ד ואילך א"א להביא תודה עם לחמי חמץ שמביאן לבית הפסול). ב. הפסול היה שנאבד הקרבן (דחיה: אפשר לפדות את הלחמים). ג. הפסול היה שנשפך הדם.
חלות תודה כשנשפך הדם קודם זריקה האם ניתן לפדותם?
אם לא התקבל הדם בכלי, מחלוקת רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון. אם התקבל הדם בכלי - לכו"ע קדושות בקדושת הגוף שאף ר"א בר"ש מודה שכל העומד לזרוק כזרוק דמי.
מעבר לתחילת הדף