שאילת שלום על השאילתות/צה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והא שתי מיבעי' לי שתים ולא ארבע ההוא הכתיב אחת אחת. הך קושיא והא שתי מיבעי' וכו' וגם תירוצא ההוא הכתי' אחת וכו' לא מצאתי בסוגיא דיומא (סב.) וגם לא בת"כ. אפס תראה כי הוספת גאון מדעתו הרמה שמקשה דמנ"ל דצפורי מצורע דבעי' לכתחלה שיהו שתיהן שוות. ואי מדכתיב שתי הלא איצטריך שתים לאפוקי שאינו רשאי להביא ארבע. ועל זה מתרץ גאון דלמעוטי ארבע לא איצטרי' מלא שתי. אחרי דידענא זה מדכתיב אחת כלומר דבקרא כתיב ושחט את הצפור האחת אלמא דהשחוט' רק אחת ונדע דכמו דצפור השחוטה היא אחת כן נמי המשולחת וא"כ ע"כ מלת שתי דכתיב היינו דמצותן עכ"פ לכתחלה שתיהן שוות [ובענין צפור צפור ריבה כת' בק"א בת"כ מצורע פרשה א' הלכה י"א דהדר אמר כתיב את הצפור האחת והיה לו לומר את האחת אלא בא לומר שאע"פ וכו'] והנה בסוגיא דיומא (סב:) דרשי' נמי בשני שעירי יה"כ יקח שני שעירי מיעוט שעירי שנים מה ת"ל שני שיהיו שניהם שווין גם בזה יש לשאול והא שני מיבעי' שנים ולא ארבעה כקושית גאון אדהכא. מיהו יש לתרץ בדרך שתירץ גאון דבסמוך כתיב ונתן אהרן וגו' גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד וגו'. גם בכבשי מצורע דדריש התם ביומא מה ת"ל שני שיהיו שניהן שווין. ויש מקום כשאלת גאון וליישב ג"כ בסגנון מדכתיב בהך עניינא ולקח הכהן את הכבש האחד. וכן גבי תמידין דדריש שם ביומא מה ת"ל שנים שיהיו שניהם שווין יש לטעון ולפרוק באופן זו דכתיב גביה את הכבש אחד תעשה וגו'. אך אל זה אביט הא דמסיק סוגיא ביומא שם מוספי שבת ודאי צריכין שיהיו שווין וע' בפרש"י ותו' מדכתיב וביום השבת שני כבשים מיעוט כבשים שנים מה ת"ל שני שיהיו שניהם שווין איכא למידק כקושית גאון דמנ"ל שיהיו שווין שהרי מלת שני י"ל דאיצטריך שנים ולא ארבעה. והכא אין לומ' כתירוצו של גאון. מיהו קצת י"ל מדכתיב גביה ושני עשרונים סולת וגו' ונודע דעשרון לכבש א"כ ידענא מזה דשני כבשים מצותו למוסף של שבת. עוד י"ל באלוף בינה דשאלת גאון איננו כי אם בצפורי מצורע דה"א כל המרבה להביא הרי זה משובח. משא"כ במוסף דשבת אם נודע לנו ממעוט כבשים דמצוותו בשנים שוב אי אפשר לאפושי בתורת נדבה משום חילול שבת שלא במקום חובה האמורה להדי' ובקונטרס אומר השכחה כתבתי שעדיין לא מצאתי שהביאו הרמב"ם במוספי השבת אותן שני כבשים שמקריבין דבעינן שיהיו שווין עכ"פ למצוה לכתחלה לשיטת רש"י ופשיטא לשיטת תו' דאפילו דיעבד מעכבין. והשמטה זו איני יודע מה היא ואשרי חלקו המיישבו [* כבר קדמו המל"מ הל' תמידין ומוספין פ"ד ה"ט ע"ש. ובה' שגגות פ"י ה"ג. ובהלכות מחוסרי כפרה פ"א ה"ג]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |