שאילת שלום על השאילתות/פב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מי חיישינן ליה לריב"נ וכו' והא דתניא מצה מצה איצטריכא ליה דמקשינן מצה לחמץ. [פי' הא דתנן במשנ' (לה:) אלו דברים שיוצא בהן ידי מצה בחיטין בשעורים וכו' ודייקינן מינה הני אין אורז ודוחן לא משום הקישא דכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה כמו שנתבאר בסוגיי' (לה.) ומפני כך איצטריך המשנה להורות דינו במצה דה"א דאע"ג דליכא באורז ודוחן שוש שייכות חימוץ אין זה מגרע לצאת בהן ידי חובת מצה לפיכך הוכרח למיתני דלא יצא] ת"ש דתניא רבי יוסי אומר וכו' ואמר רב אשי ש"מ ליתא דחש ליה לר' יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וכן הלכתא. ע"כ לשון גאון ופי' כוונתו. ותמצא עוד מעניין זה שכתב ג"כ גאון לעיל בסימן ע"ג יע"ש. בסוגיא דפסחים (קי"ד:) מאי שני תבשילין. אמר רב הונא סילקא וארוזא [רבותא היא וכ"ש שני מיני בשר. רשב"ם ותו'] רבא הוה מהדר וכו' א"ר אשי שמע מיניה מדרב הונא לית דחייש להא דר"י בן נורי דתניא ריב"נ אומר אורז מין דגן וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא ידי חובתו בפסח. ופירש"י והרשב"ם ש"מ מדקאמר רב הונא דמבשלין אורז בפסח ולא חייש לחימוץ לית דחש לה לדר"י ב"נ. וזה לי רבות בשנים שעמדתי לידע למה דוקא ממילתא דרב הונא דייק דלית הלכתא כריב"נ הלא כבר מוכרח ועומד ממשנה דלעיל (לה.) הני אין אורז ודוחן לא ומסיק להדיא דמשנה דלא כר"י ב"נ אמנם כהיום הזה ראינו תורת אמת היוצא מפי גאון גדול דדוקא מר"ה מוכח דאפילו להחמיר אין אנו שומעין לדר"י ב"נ. וזה לא ידענא ממשנה כמו דאסבריה גאון דמשנה מדבר בענין שהוא להקל. ואכתי הוה אמרינן דלהחמיר שומעין לדר"י ב"נ. ומדוקדק עפ"ז הא דנקט רב אשי בלישניה לית דחש להא דר"י ב"נ וכו' ולא נקט בלישניה ש"מ מדר"ה דאין הלכה כר"י בן נורי. אכן ע"פ האימורים הניתנים למעלה מדויק לית דחש כלומר אפילו לחומרא לית דחייש ודבר זה מוכח דוקא מדרב הונא דאמר דשני תבשילין היינו סילקא וארוזא הרי דמבשלין אורז בפסח ולא חיישינן כלל לדר"י ב"נ דאמר דאורז מין דגן וחייבין על חימוצו וכו'. עודני עומד בסוגי' זו נפתח לפני קריאת ספר צל"ח שחיבר פאר הזמן הגאון מפורסם מהרי"ח נר"ו אב"ד דק"ק פראג כתב בזה"ל אמר רב אשי ש"מ מדרב הונא לית דחייש להא דר"י ב"נ ויש לדקדק דילמא חלטן ברותחין או במי פירות בשלו ובשלמא מרותחין לא קשה מידי דודאי א"א לעשות תבשיל מחדא גרעין והרי אורז אית ביה צירי כמו בחיטי והרי אמר רב יוסף בדף (מ.) דלא לחלוט תרי חיטי בהדי הדדי דדילמא יתבא חדא בציריה דחברתא ולא סליק דיקולא דמיא. אבל ממי פירות קשיא ומכאן הי' להביא ראיה לדברי רש"י דמי פירות אפילו בלי מים מחמיצין אלא שהוא חמץ נוקשה ע"כ ד"ק. ואני לא לסתור דבריו של גדול באתי. אלא לבנות בית רוב הפוסקים וכן קי"ל לדינא דמי פירות אינן מחמיצין כלל ושרי לגמרי. ואימא מלתא בטעמא דאטו לרש"י מי ניחא נהי דממי פירות לא קשיא. אבל מרותחין קשיא דלמא חלטו ברותחין. ואין לומר כתירוצו שלו לשיטת רש"י גופי' בברכות (לז.) דאורז הוא מי"ל וכ"פ עוד ב"מ (מ.) והיינו שקורין היר"ז כמ"ש הפוסקים בה' ברכות סי' ר"ת [ודלא כתוס' שפירשו אורז הוא רייז] וידוע דבהי"רז ליכא צירי. אלא האמת יורה דרכו מדנקיט רב הונא לפרש שני תבשילין סילקא וארוזא ואי כוונתו ע"י חליטה או במי פירות קשיא מה הודיע רב הונא בפי' שני תבשילין. ותו עדיפא הל"ל למנקט חטה ושעורה שנזכרו בשבח א"י או שארי מינים ולמה שבק כל מינים ובחר דווקא בהני אע"כ דענין שני תבשילים היינו כדרך רובא ככולו המתבשלים במים שדרך רובן של ב"א מבשלים בבשל מבושל במים. ולכן בדרך זו אי אפשר בחיטי ושערי וכה"ג אלא רק בסילקא וארוזא דאורז אינו בא לידי חימוץ לעולם והיינו דקאמר ש"מ מדרב הונא לית דחש וכו' ומעתה לשיטת החולקים על רש"י בענין מי פירות נמי אתי שפיר [ויש לכוון בזה הא דרבא מהדר אסילקא וארוזא הואיל דנפיק מפומיה דרב הונא. על דרך דאמרינן בברכות (לח.) דטוב להשמיע חידוש בברכותיו. ולכן מהדר רבא להורות חידוש דלית דחש לר"י ב"נ] ודע דבסוגיא דלעיל (ל"ה) בענין ר"י ב"נ שתי הברייתות דמייתי הש"ס. שמחתי בדברים אשר כתבתי כבר בחדושי שמצאתי עכשיו בס' צל"ח שכוונתי לדעת הגדול ע"ש פומא מפיק רברבן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |