שאילת שלום על השאילתות/פ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מכדי כמה דלא מהיל לא מצי שחיט ליה פסחא תיפוק לי משום פיסחא איבעית אימא וכו' ואב"א כדאמרינן וכו' והשתא ניחא ליה. כוונת גאון להקשות אהא דקתני למול את בנו הוא כשפת יתר שהרי זה בכלל לשחוט את פסחו [דתנא כבר ברישא] והכל תלוי באם יש לו זמן ושהות לשחוט את פסחו יחזור ואם לאו לא יחזור. וזהו שדקדק גאון כמה דלא מהיל לא מצי שחיט ליה פיסחא דמילת זכריו מעכבו מפסח. וע"ז משני אב"א בזמן הזה דליכא פסח [ולהכי נקיט במשנה הבבא ולמול את בנו] ואיב"א כדאמרינן [כלומר לעולם בזמן דאיכא פסח והא דאצטריך למתני ולמול את בנו איירי כגון] דהוו כייבין ליה [כלומר לתנוק] עייניה דלאו בר מילה הוא דשחטיה לפיסחא [פי' דשפיר שחטיה לפכחא דאין מלת זכריו מעכב הואיל דכייבין ליה עייניה דתנוק וכדאיתא יבמות ע"א בתירוצא של רב פפא כגון דכאיב ליה עיניה לינוקא ואיתפח ביני וביני ע"ש] והשתא ניחא ליה [פי' דנתרפא התינוק מכאב עיניו]. ע"כ לשון הגאון וכוונתו. הנה במ"ש גאון מ"ט. פסח ומילה דאורייתא וכו' כאילו בא ליתן טעם למילתיה דאם אינו יכול לחזור למצותו דמבטל בלבו. צריך פנים שהרי גם לאכול סעודת אירוסין דינא הכי כדתנן ההולך וכו' ולאכול סעודת אירוסין וכו' והיא אינו אלא מצוה דרבנן בעלמא. ולחומר הנושא צ"ל ע"פ הירושלמי דא"ר יוסי גדול השלום ופי' הגאון בעל קרבן העדה דקסבר דאכילת סעודת אירוסין בבית חמיו אינו אלא משום איקרובי דעתיה דארוס וארוסתו וקרובים א"נ שלא יקצוף עליו חמיו עכ"ל והדבר ידוע דגדול השלום שאמרה תורה שמי שנכתב בקדושה וכו' שבת קט"ז. סוכה נג: נדרים סו: מכות יא. וחולין קמ"א. וא"כ הוי דבר דלאכול סעודות אירוסין כמו דאוריי'. ודוחק לפי שעה הנחוצה. יספיק עד ירחיב הפנאי. ובהא שהקשה גאון קתני למול את בנו וכו' ואב"א כדאמרינן דהא כייבין ליה וכו'. ה"ה דהמ"ל כגון שהוא טמא וכיוצא בו שאין עליו שום חיוב עשיית פסחו. ויותר קשה לאוקימתא שכתב גאון דהוו כייבין וכו' ור"ל שאחר שעשה פסחו נתרפא התינוק. ותמוה דבכי האי גוונא היאך קתני במשנה ואם לאו יבטל בלבו הלא אחר זמן איסורו לא מצי לבטלו [ושחיטת הפסח אחר חצות דוקא וכבר חל זמן איסורו שאינו ברשותו כלל לבטלו כנודע וכמ"ש ג"כ גאון לקמן בסמוך דאר"א משום ר"י שני דברים וכו'] וכגון דא צריך רבה:
שם אלא הדר ומבער דלא מפגר [פי' מענין בטילה כמו בשבת קכט: כלומר דלא מבטל מפסח דבלא"ה כל זמן דלא ביער חמץ מביתו אינו רשאי לעשות פסחו] דכתיב לא תשחט וכו' וכדר' יוחנן וכו' מדברי גאון נראה הפרש גדול בין ההולך לעשות את פסחו ובין ההולך למול. דהיינו אחר זמן איסורו. בהולך לעשות פסחו ונזכר שיש לו חמץ בביתו צריך לחזור לביתו ויבער אף כשאין יכול לחזור למצותו. אבל בלמול את בנו משמע דכשאינו יכול לחזור למצותו ימול תחלה ואח"כ ילך לביתו ויבער. וגוף הענין עדיין צריך תלמוד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |