שאילת שלום על השאילתות/י
|
< הקודם · הבא > |
לא תגנובו קרא יתירה הוא דהא כתי' לא תגזול. בשאילתות דאלה תולדות נח מפורש בריש גמרא דפרק איזהו נשך בב"מ לא תגנוב דכתב רחמנא למה לי פ"א [וכתבתי בהפלאה שבערכין אולי דראשי תיבות של פ"א כלומר פירש אחרי] דכתיב לא תגזול גזילה היינו גניבה לכדתניא לא תגנוב ע"מ למיקט עכ"ל הערוך. וכתבתי בחיבורי הפלאה שבערכין הנ"ל דלכאורה על פירוש זה איכא למידק דמלא תגזול ליכא למילף. שהרי מסיק רבא שם לעיל דתנהו ענין לכובש שכר שכיר. ושאני שכר שכיר דטריח כדאיתא לקמן (קיב). והביאו תוס' הכא ד"ה לעבור וכו'. ותו לפי' זה מאי פריך רבא בתחילת הסוגי' לאו דכתב רחמנא בגזל למה לי. הלא שפיר איצטריך לא תגזול כי היכי דנדע ענין לא תגנוב דמורה על ע"מ למיקט. אבל לפירש"י דיליף גניבה מרבית ואונאה אתי שפיר והארכתי עוד שם. והוי יודע דיש לטעון קצת אפרש"י שהעתקתי למעלה שפי' לא תגנובו ל"ל לילף מרבית ואונאה וכו' ולא כתב למילף ג"כ מלא תגזול דשניהם שלא מדעת וישנו פה אריכת דברים אפס אין כאן מקום הראוי ברם לא אכחד מה שנשאל משמי בכמה בתי מדרשות זה רבות בשנים בסוגי' זו אמר רבא ל"ל דכתב רחמנא לאו בגזל ודחיק לאוקמי' אכובש ש"ש הלא שפיר איצטריך למאי דקי"ל בסנהדרין (נו.) דבני נח נצטוו על שבע מצות לעולם וחד מינייהו איסור גזל וקיי"לן שם (נט.) כל מצוה שנאמר' לב"נ ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרו כלומר דגם עכשיו אסורין. והשתא כדי שיהיה איסור גזל נאמרה לב"נ מקרא אכל תאכל ולא גזל אצטריך לאו דלא תגזול בפ' קדושים כדי שיהי' נשנית בסיני ויאסור גם עכשיו אחר מתן תורה לב"נ. ולולא דנשנית ה"ל איסור גזל רק נאמר' לב"נ ולא נשנית בסיני דדינו קבוע דלישראל נאמר' ולא לב"נ ואל ימהר הנבהל להשיב דעכ"פ מכח דילפינן איסור גזל מרבית ואונאה גבי ישראל לכן הוי כנאמר' ונשנית. אך טעות לומר כך ואחוי לך דוגמתו ממש בתו' מסכת ע"ג (ה:) ותו' זבחים (סח:) ד"ה ושנסמת דמקשו ל"ל מן העוף למעוטי מחוסר אבר לישראל תיפוק ליה דגם לב"נ אסור ותירצו דאי לא כתיב בסיני מן העוף ה"א דעכשיו ב"נ מותרין כדאמרינן כל מצוה שנאמר' לב"נ ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לב"נ ע"ש. על אחת כמה וכמה בענין דהכא דגוף ריבית ואונאה למילתיה הוא דנשנית דלא ידענא מאז. ולא עדיפ' מפ"ו ומילה דאינם נוהגים בב"נ משום דלמילתייהו נשנית כמבואר בסנהדרין (נט:) ודאי לדעת ראשונה של תו' ב"מ (ע: ד"ה תשיך) דב"נ היו מוזהרין על הריבית וכמו דדרשינן אכל תאכל ולא גזל ה"ה לא ריבית ולא אונאה ע"ש. אתי שפיר דרבית ואונאה נאמר' ונשנית וא"כ לא איצטריך לא תגזול. אכן לסברתם שם שכתבו ועוד י"ל דב"נ לא הוזהרו על ריבית ואונאה. נשאר ליישב מאי קמותיב רבא. והארכתי בחידושי לברר ולצחצח בליבון הקושי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |