שאילתות דרב אחאי/קלח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאילתות דרב אחאי קלח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאילתא (א) דאילו מאן דזבין זבינתא לחבריה ורמי תנאה אי נמי קדיש איתתא ורמי הנאה בקידושי אי נמי גריש איתתא ורמי תנאה בגירושי תנאיה תנאה דהכי אשכחן בבני ראובן ובני גד בעידנא דיהב להון משה אחסנתא בעיברא דירדנא יהבא להון בתנאה שנא' ויאמר משה אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם וגו' ובעינן עד דכפיל תנאיה דתנן ר"מ אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנא' אם יעברו ואם לא יעברו ר' חנינא בן גמליאל אומר צריך היה הדבר לאמרו שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו והלכתא כר"מ בתנאי דאתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ולימא אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה ולימא לא יהא גט אם לא מתי יהא גט אם מתי (ב) בעינן תנאי קודם למעשה דתניא אבא חלפתא איש כפר חנניא אומר משום ר"מ תנאי קודם למעשה הרי זה תנאי מעשה קודם לתנאי אינו תנאי אמר רבא מהיכא קא ילפת לה מבני גד ובני ראובן מה התם הן קודם ללאו הכי נמי הן קודם ללאו אלא אמר רבא אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט לימא ברישא אם לא מתי כי היכי דלא ליקדום פורענותא לנפשיה הנך בעינן הן קודם ללאו:

ברם צריך לומר אילו היכא דקדיש איתתא ורמה תנאה בקידושי ואמר על מנת דיהיבנא ליך מאתים זוז אי נמי גירשה ואמר על מנת שתתני לי מאתים זוז לכי מקיימא תנאה הוי גיטא ולכי מקיים תנאיה הוו קידושי או דילמא כי מקיים תנאה משעת קידושין הוו קידושי ומשעת גרושין הוי גיטא למאי נפקא מינה דקבילא קדושין מאחר ביני ביני אי נמי שנתקרע הגט או שאבד ביני ביני מאי ת"ש דתנן לענין קידושין על מנת שאתן ליך מאתים זוז הרי זו מקודשת ויתן ואיתמר רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן רב הונא אמר והוא יתן לכי מקיים תנאיה משעת קידושין הוו קידושי ואי איקדשא לאחר ביני ביני לא הוי קידושי רב יהוד' א' לכשיתן לכי מקיים תנאיה הוא דהוו קידושיה קידושין ואי אקדישא לאחר ביני ביני הוו קידושין ותנן נמי גבי גירושין ה"ז גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת והיא תתן רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן רב הונא אמר והיא תתן כי מקיימא תנאה מעיקרא הוא דהוי גט (ג) ואי מבטיל ליה ביני ביני לא מצי מבטיל ליה ואם נתקרע או שאבד לית לן בה רב יהודה אמר לכשתתן לכי מקיימא תנאה הוא דהוי גט ואי הדר ביני ביני מצי הדר ביה ואי נתקרע או שאבד איפסיל ליה ומותבינן תיובתא לרב יהודה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז ונתקרע הגט או שאבד הרי זו מגורשת ואסורה לינשא עד שתתן לו מאתים זוז ואע"ג דמשני לה מסקינן (ד) הילכתא כרב הונא דא"ר זירא כי הוינן בבבל אמרינן הא דאמר רב הונא הכל מודים האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי לא נחלקו אלא במהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט דברי חכמים רבי אומר כזה גט (ה) והתניא

(קלה)אמר לה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר לה בפני שנים על מנת שתשמשי את אבא אלמא מצי הדר ביה כל כמה דלא מטא גיטא לידה דמצי למהדר ביה מן תנאי קמא דהיכא דהוה (ו) אמר רבא וכי בעינן תנאי כפול דקא יהיב לה גט לאשתו וקא מתני בהדה אבל קא מתני שליח לא בעינן תנאי כפול אדעתא דמאי דקאמר ליה הוא דמשוי שליח (ז) ואע"ג דתנאה דבני גד ובני ראובן בהדי אלעזר הכהן ובהדי יהושע בן נון קא מתני ומשה הוא דהוה להון שליח כיון דהוקשו ראשין לאבות כמאן דמתני בהדי דידהו דמי: אי נמי היכא דאמר לה על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו אע"ג דיהבא ליה דמי איצטליתו לא הוי גט דלא קא מקיים תנאה (ח) אי לאו דשקיל ליה והדר יהיב ליה ניהלה דתנן אמר רשב"ג מעשה בציידן באחד שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה: ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מקום ששנה ר"ש ב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה:

ברם צריך למימר אמר לה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר מחולין לך מהו מי אמרינן אפי' רשב"ג לא קאמר גבי איצטלית תתן לו את דמיה ולא בעינן עד דמקיים תנאה כי היכא דאתני (ט) משום דדמיה נמי כי איצטלית דמו אבל הכא כיון דלא מקיים תנאה עד דשקיל להו מינה והדר יהיב להו ניהלה לא הוי גיטא או דילמא אפי' רבנן לא קאמרי התם דכי יהבה ליה דמים לא משום דלא קא מחיל ליה לתנאיה ולא קאמר דמי איצטלית כאיצטלית דמו אבל הכא כיון דקא מחיל ליה לתנאיה כמאן דשקלינהו דמי ת"ש דבעא מיניה רב אשי מר' יוחנן האומר לאשתו הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר מחולין לך מהו א"ל אינה מגורשת איתיביה האומר לחבירו קונם שאי אתה נהנה לי עד שתתן לבני סאתים חטים או חבית של יין אסור עד שיתן דברי ר"מ וחכ"א אף זה אם רצה להפר את נדרו שלא על פי חכם מיפר ואומר לו הריני כאלו התקבלתי א"ל התם משום הרווחא הוא אמרינן הריני כאלו התקבלתי (י) אבל הכא לצעורה לחסורה הוא דבעא ולא אמרינן כאלו התקבלתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף