שאילתות דרב אחאי/קכד
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דאלו מאן דבעי למיכל בישרא או דבעירא או דחיותא או דעופא לא משתרי אלא בשחיטה (א) דכתיב הצאן ובקר ישחט להם וחיה מנלן דתניא ר"א הקפר אומר מה ת"ל אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל וגו' לומר לך מה פסולי המוקדשין בשחיטה אף צבי ואיל בשחיטה (ב) ועוף מנלן דתניא זאת תורת הבהמה והעוף וכי באיזו תורה שותה בהמה לעוף ועוף לבהמה אלא לומר לך מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה אי מה בהמה בשני סימנין אף עוף בשני סימנין ת"ל זאת: תני בר קפרא זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרומשת במים הטילו הכתוב לעוף בין בהמה לדגים לפוטרו כל עיקר אי אפשר שכבר הוקש לבהמה לחייבו בב' סימנין אי אפשר שכבר הוקש לדגים הא כיצד הכשירו בסימן א' ודגים דלא צריכי שחיטה מנלן אימא ליקשינהו לבהמה וחגבים נמי ליקוש ואימא ולכל נפש השורצת על הארץ אלו חגבים אמרי לא מדכתיב הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם כתבה רחמנא לאסיפת דגים בהדי שחיטת בהמה למימרא דדגים לא בעו שחיטה (ג) וחגבים
(קכ2)בתר דגים כתיבי (ד) והיכא דשחטה כותי אע"ג דשחטה כי אורחא אי נמי נפלה סכין ושחטה כדרכה פסולה דכתיב וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכל: ובתר דשחט מיבעי ליה לעיוני בסימני' דלמא לא אישתחיט שפיר דאמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיבדוק בסימני' לאחר שחיטה (ה) והיכא דלא בדק ואגמרה אסור למיכל מיניה דאיתמר לא בדק מאי א"ר אלעזר בן אנטיגנוס משום ר' אלעזר ברבי ינאי טריפה ואסורה באכילה במתניתא תנא נבילה ומטמא במשא אמר רב יהודה אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור (ו) פשיטא דכי שהה ודרס טריפה הוי כיון דלא גמר הלכות שחיטה אסור דילמא שהה ודרס לא צריכא דאע"ג דמוחזק לן דשחיט שפיר כיון דלא גמר הלכות שחיטה דילמא שהה ודרס: (ז) והיכא דלא ידעינן אי גמר אי לא גמר ושחט ואזל לעלמא מותר לאכול ממנה מ"ט רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן דבעא מיניה רב דימי בר יוסף מרב נחמן האומר לשלוחו צא ושחוט לי והלך ומצאו שחוט מהו א"ל חזקתו שחוט צא ותרום לי והלך ומצאו תרום מהו א"ל אין חזקתו תרום א"ל ומאי שנא אי חזקת שליח עושה שליחותו הכא והכא ואי אין חזקת שליח עושה שליחותו הכא והכא א"ל לכי תיכול עלה כורא דמילחא אמינא לך טעמא לעולם אין חזקת שליח עושה שליחותו ושחיטה (ח) א"נ אחר שחטה אמרת רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן (ט) תרומה א"נ אחר תרמה וה"ל תורם שלא מדעת והתורם שלא מדעת אין תרומתו תרומה: (י) חרש שוטה וקטן אע"ג דגמרין הלכות שחיטה ומוחזקין דשחטין שפיר לא סמכינן עליהון ולא אכלינן משחיטתן ודאי אחרים רואין אותם (יא) שחיטתן כשרה:
ברם צריך למימר אילו היכא דידע ביה דלא גמיר הלכות שחיטה וקא שחיט קמי מאן דגמר א"נ חרש שוטה וקטן דקא שחטין קמי מאן דגמר וחזא מקצת שחיטה דשחיט שפיר ולמיגמר שחיטה אהדר אפיה שחיטתו כשירה או פסולה מי אמרינן כיון דחזא דשפיר הוה קא שחיט כולה נמי שפיר שחט או דילמא איתרמויי איתרמי לי' דמקצתו שחט שפיר ואידך אקלקל ת"ש דאמר רב נחמן ראה אחד שהוא שוחט אם ראהו מתחלה ועד סוף מותר לאכול משחיטתו ואם לאו אסור לאכול משחיטתו והוינן בה (יב) היכי דמי אי דקא איתיחד מעלמא דלא ידיע ביה אי גמיר אי לא גמיר הא אמרת רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ומוקמינן לה בדלא גמיר הלכות שחיטה מהו דתימא כיון דמקצתה שחט שפיר כולה נמי שפיר שחטה קמ"ל דדילמא מקצתה שחט שפיר ואידך אימור שהה ודרס:
אי נמי ברם צריך למימר
(קכג)(יג) היכא דאתא חד מעלמא ושחט ולא ידעינן אי גמיר אי לא גמיר מי צריך לאהדורי בתריה ולמיבדקיה אי גמיר הלכות שחיטה אי לא כיון דספיקא הוא איכא למימר גמיר ואיכא למימר לא גמיר ומספיקא לא שרינן או דילמא רובא דשחטין אי לא גמירין הלכות שחיטה לא קרבין לגבי שחיטה ודאי מהנך רובא דגמירי הוא ת"ש דבעא מיניה רב דימי בר יוסף מרב נחמן האומר לשלוחו צא ושחוט לי והלך ומצאו שחוט מהו א"ל חזקתו שחוט. א"נ היכא דשחטינהו לרובא דסימני כמאן דשחטינהו כולהו דמי:
ברם צריך למימר היכא דשחט מקצת סימנין בחדא דוכת' (יד) ונדיא ידיה לדוכתא אחרית' ושחט הנך סימנין מאידך גיסא בין זה כנגד זה ובין זה שלא כנגד זה מהו מי אמרינן זיל להכא לא שחט רובא זיל להכא לא שחט רובא או דילמא כיון דאידי ואידי מקום שחיטה הוא ומצטרפין ת"ש דאמר רב יהוד' אמר רב
(קכ3)שחטה בשנים ובשלשה מקומות שחיטתו כשרה כי אמריתה קמיה דשמואל אמר ליה בעינן שחיטה מפורעת והלכתא כוותי' דרב חדא דקיי"ל הלכתא כוותיה דרב באיסורי ועוד מההוא תורא דאישתחיט בב' ובג' מקומות אזל רב יצחק בר שמואל בר מרתא נקט ושקל משופרי שופריה א"ל רבא למדתנו רבינו משנתנו בב' סכינין ושני בני אדם:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |