שאילתות דרב אחאי/קח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיכל ראשית דמיפרשא בין משערי בין מחמרא בין מן כל פרי וחלתא דמיפרשא מאגנא דכתי' כל זר לא יאכל קדש וכהן דאית ליה עבד עברי אע"ג דנרצע הוא וקניה ליה כשכיר בעלמ' הוא ואסיר למיכל קדש דתניא תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שני' ודאי אית ליה עבד כנעני אכיל אי נמי בהמה אי אית ליה מותר להאכילה כרשיני תרומה דכתיב וכהן כי יקנה נפש קנין כספו ואפי' בתרומה בת ישראל שנשאת לכהן אכלה (א) דאמר עולא דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה ולמה אמרו אינה אוכלת שמא ימזגו לה כוס בבית חמיה ותשקה לאחיה ולאחותיה מת בעלה אינה אוכלת ואם יש לה זרע אוכלת בשביל זרעה שנא' ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו ודאי מת והניחה מעוברת אינה אוכלת דתנן ילוד מאכיל עובר אינו מאכיל ואי לבתר הכי נשאת לישראל אע"ג דאית לה זרע מכהן לא אכלה מת ולה הימנו בן לא אכלה ודאי מת ברה מישראל אכלה בדיל ברה דמכהן מנלן דכתיב ובת בהן כי תהיה אלמנה וגרושה וגו' (ב) מעיקרא כהנת הואי ואכלה השתא דידה היא לא אכלה מעיקרא בדיל ברה הוא דאכלה השתא דמית ברה מישראל קא אכלה בדיל ברה דכהן דאמר רבי אבא אמר רב בת ובת ואפילו אית לה בני בנים כמאן דאית לה בנים דמי ואפילו פסולין דתניא זרע אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין תלמוד לומר וזרע מכל מקום ואילו תרומה דאיערב בחולין אי איכא מאה חולין וחד תרומה שקיל חד גריוא מנהון (ג) ואמר האי דתרומה והנך משתרו לזרים ולטמאים ואי לא לא והני מלי בתרומת הארץ אבל בתרומת חוצה לארץ כי איכא תרי דחולי וחד דתרומה מיבטלא (ד) ולא צריכה העלאה דאמר שמואל תרומת חוצה לארץ מיבטלא ברוב ואוכלה רבה מבטל לה ואכיל לה בימי טומאתו (ה) רב הונא בריה דרב יהושע כי מיתרמי ליה חמרא דתרומה רמי תרתי נטלי דחולי וחד דתרומה מיכן ואילך שקיל חדא ושתי ואמר הנך דפיישן דחולי נינהו והדר רמי חדא דתרומ' אבל וודאי מיקמי דלישקול חדא הנך כולהו דחולי ומירמא בהו תרומה לא:
ברם צריך לומר לענין טומאה מי אקילו רבנן בתרומת חוצה לארץ או לא מי אמרינן לענין בטול ברוב הוא דאקילו רבנן דתרומת ארץ ישראל נמי מדאורייתא בטלה ברוב אבל לענין טומא' לא או דילמא כי היכי דאקילו רבנן בביטולא אקילו נמי לענין טומאה ת"ש דאמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו הני מילי באכילה (קיז)אבל בנגיעה לית לן בה (ו) מדקאמרינן באכילה אסורה אמר רבינא הילכך נדה קוצה לה חלה משום דבנגיעה לא אסירה (קיח)וחלת חוצה לארץ (ז) אכיל לה כהן קטן דלא חיישינן לטומאה יוצאה עליו מגופו (ח) ואף מאן דטביל לקריו והיכא דליכא טהור (ט) מפרשא קליל ושדיא לתנורא כי היכי דליפטרא לה עיסה ומפרשה אחריתי דלא תיתנשי אוריתא דחלה ואכיל לה אפילו טמא (קיט)מר זוטרא משמיה דרב ששת אמר טמא טובל ואוכל בתרומה לערב ולית הילכתא כוותיה והלכתא כשמואל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |