שאילתות דרב אחאי/צה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאילתות דרב אחאי צה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאילתא דאסור להון לדבית ישראל למינסב איניש קריבתיה שנאמר איש איש אל כל שאר בשרו וגו' והי נינהו קרובות דאסר רחמנא אמו ואשת אביו ואחותו לא שנא בת האב ולא בת האם ולא שנא בת האם ולא בת האב בתו ובת בתו ובת בנו ובת אשתו ובת בתה ובת בנה וכי מאחר דכתיבי בת אשתו ובת בתה ובת בנה בתו ובת בתו ובת בנו למה לי דכתיבי היינו בת אשתו כי איצטריך קרא היכא דאנס אשה דאילו בתה מעלמא שריא ליה כדתניא אנס אשה מותר לישא בתה נשא אשה אסור לישא בתה (א) בקדושין ואילו ברתא דמיניה אסירא ליה ובהו מאנוסתו מנלן דאסירא ליה בת בנך ובת בתך הוא דכתיבא אמר אביי קל וחומר על בת בנו ועל בת בתו ענש הכתוב על בתו לא כל שכן וכי עונשין מן הדין גלויי מילתא בעלמא הוא דאמר רבא אמר לי רב יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה חמותו ואם חמותו ואם חמיו מנלן כתיב הכא ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא וכתיב התם שארה הנה זמה היא נאמר למטה זמה ונאמר למעלה זמה מה להלן שלשה דורות אף כאן שלשה דורות אחות אביו ואחות אמו בין מן האב בין מן האם ואשת אחי האב מן האב אבל מן האם ולא מן האב לאו ערוה הוא מאי טעמא דכתיב ערות דודו גלה נאמר כאן דודו ונאמר להלן או דודו או בן דודו מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם (ב) והתם מנלן דכתיב ממשפחתו וירש אותה משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה דכתיב למשפחותם לבית אבותם אי הכי אחות אביו ואחות אמו דאמרת בין מן האב ובין מן האם נמי נילף לה מהכא הדר תנא ביה קרא למימרא דבין מן האב ובין מן האם וכלתו ואשת אחיו בין מן האב בין מן האם נמי תנא בהו קרא ואחות אשתו בין מן האב בין מן האם אסורה מאשת אח דדנין דבר שעל ידי קדושין מדבר שעל ידי קידושין וקרובי עצמו מקרובי עצמו וכל הני עריות דקורבא דידהו על ידי קידושין הוא (ג) לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנשואין לא שנא בחיים ולא שנא לאחר מיתה אסורין ובאיסוריהן קיימן לבד מן אחות אשה דלאחר מיתת אחותה שריא ואשת אח מן האב שאין לה בנים דלאחר מיתת אחיו שריא ליבם ואשת איש דאיסורה לאו משום קורבא הוא לאחר מיתת בעלה או לאחר שנתגרשה שריא ואי איקדיש חד מהני עריות לא תפשי קידושי ולא צריכה גיטא מיניה ואם בא על אחת מהן והוליד הולד ממזר ומשוי לה זונה ופסיל לה מכהונה ומתרומה (ד) ומנלן דעריות לא תפשי קידושי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ומטו בה משום רבי ינאי ורב אחא בריה דרבא ומטו בה משום רבי יוסי הגלילי והלכה והיתה לאיש אחר לאחר תהוי בה הויה לקרובים לא תהוי בה הויה ומסקינן א"ר יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל הוקשו כל העריות כולן לאשת אב (ה) ונדה אע"ג דבהדי עריות כתיבא ואיכא למימר יליף לה מעריות גלי רחמנא דתפשי בה קידושי דאמר חזקוה ותהי נדתה עליו ואפילו בשעת נדתה תיהוי בה הויה אי הכי שאר עריות דמקשת להו אקושי אקשינהו לנדה קולא וחומרא לחומרא מקשינן ממזר מנלן דמעריות הוא דהוי ממזר דכתיב לא יקח איש את אשת אביו וכתיב בתריה לא יבא ממזר ואיתקוש כל עריות לאשת אב כר' יונה ולא יגלה כנף אביו למה לי דכתיב בדרב ענן אמר שמואל בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר למיקם עליה בלאו יתירא ונדה אף על גב דבהדי עריות כתיבא ואיכא למימר נילף לה מעריות כיון דתפשי קידושי אין הולד ממזר מאי טעמא לא יקח ולא יבא ממזר כתיב כל היכא דלית בה ליקוחין הולד ממזר נדה כיון דאית בה ליקוחין אין הולד ממזר ודאי שניות דהני עריות כגון אם אמו ואם אביו אף על גב דמיסר אסירן לי' (ו) קידושי תפשי בה וצריכה גיטא והולד כשר ואילו פנויה דאולידה ולא ידיע אי מן קרובין דאסירן לה זנאי דהוה ליה הולד ממזר אי מן הנך דהתירא אינון לגבה דהוה ליה ולד כשר הוה ליה שתוקי ואסיר למיעל בקהלא דה':

ברם צריך (ז) אילו היכא דחזיוה דאיבעלה ולא ידיע אי לכשר אי לפסול ואמרה היא דלכשר נבעלתי אי נמי אישתכח דמיעברא ולא ידיע אי מכשר אי מפסול ואמרה היא דמכשר מיעברנא מי מהימנא אי לא מהימנא מיפלג פליגו ר' אליעזר ורבן גמליאל ורבי יהושע דתנן ראוה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרי' נאמנת ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי היא בחזקת מעוברת מנתין וממזר עד שתביא ראיה לדבריה ראוה עם אחד אמרו לה מה טיבו של זה איש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרי' נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי היא בחזקת בעולה לנתין וממזר עד שתביא ראיה לדבריה הילכתא מאי אם תימצא לומר לגבי נפשה מהימנא ולא משוינן לה זונה ולא פסלינן לה מכהונה ומתרומה דהויא לה חזקה דכשרותא בתה לאינסובה לכהן מהימנא או לא מהימנא פליגו בה אבא שאול ורבנן דתנן אי זה הוא שתוקי כל שמכיר אמו ואינו מכיר אביו אסופי כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא אביו ולא אמו אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי הילכתא מאי ת"ש דאמר רבא הלכה כאבא שאול (ח) והני מילי דרוב כשירין אצלה אבל ברוב פסולין אצלה אי אינסיבא לכהן לא מפקינן לה אבל לכתחלה לא שרינן לה דההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמי' דרב יוסף היא אמרה מיניה מיעברנא והוא אומר אין מיני מעברא אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דמודה ועוד האמר רב יהודה אמר שמואל הילכתא כרבן גמליאל דאמר נאמנת אמר ליה אביי ובהא כי לא מודה מי מכשר רבן גמליאל והא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא הלכתא כרבן גמליאל ורבי אליעזר דאמרי נאמנת ואת לא תעבד עובדא אלא ברוב כשרין אצלה והא רוב פסולין אצלה דלא חזייא אלא לארוס אמר ליה ולטעמיך תקשי לך היא גופה הלכה ואת לא תעבד עובדא אלא ברוב כשרין אצלה אלא הלכה כרבן גמליאל דאיעבד אפילו ברוב פסולין ולכתחלה לא תעבד עובדא אלא ברוב כשרין אצלה (ט) והא דאיעבד הוא דהא מקדשא ליה וקא בעית !לאפוקה מיניה וכן הלכתא אי נמי אילו עו"ג ועבד דקדישו בת ישראל לא הוו קידושי עבד דכתיב שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור (י) עו"ג דכתיב ואחר כן תבא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה מכלל דמע יקר לית בה הוויה:

ברם צריך ולד ממזר הוי או כשר הוי מי אמרינן ממזר מהיכא ילפינן ליה מאשת אב מה אשת אב לא תפשי בה קידושי והולד ממזר אף ה"נ לא תפשי בה קידושי והולד ממזר או דילמא אשת אב איסורה איסור ערוה וענוש כרת לאפוקי הני דאין איסורן איסור ערוה ואין ענוש כרת (יא) אם תימצא לומר בפנויה כיון דאיסורה אין איסור ערוה ואין ענוש כרת לא באשת איש מאי הכא ודאי לא תפשי בה קדושי ואיסורה איסור ערוה וענוש כרת או דילמא מה אשת אב דבהדה הוא דלא תפשי קידושי באחרת תפשי קידושי לאפוקי עו"ג ועבד דלא תפשי בהו קידושי כלל או דילמא התם אית ליה חיים ואזיל זרעיה בתריה עו"ג ועבד לא אזיל זרעיה בתריה ת"ש דאמר רבינא אמר לי רב גזא איקלע רבי יוסי בר אבין לאתרין והוה עובדא בפנויה ואכשר באשת איש ופסל אמר רב אשי לדידי אמר לי רב גזא לאו רבי יוסי בר אבין הוה אלא רבי יוסי בר זבידא הוה ואכשר בין בפנויה בין באשת איש רב אשי אכשריה לרב מרי בר רחל ואוקמיה בפורסי דבבל ואף על גב דאמר מר כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה אמר ליה רב אחא בר רב לרבינא איקלע אמימר לאתרין ודרש הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש וכן הילכתא אי נמי הני מילי עריות אבל חייבי לאוין אף על גב דאסירן ליה תפשי בהו קידושי ואין הולד ממזר דכתיב כי תהיין לאיש וגו' (יב) וכי יש אהובה לפני המקום ויש שנואה לפני המקום אלא אהובה אהובה בנשואיה שנואה שנואה בנישואיה ומאי היא זו דאסירה ליה ואיזו זו חייבי לאוין ואמר רחמנ' כי תהיין דאית בהון הויה:

ברם צריך (יג) יבמה לשוק מאי מי תפשי בה קידושין ולא הוי הולד ממזר או דילמא לא תפשי בה קידושין והולד ממזר ומאי שנא יבמה דקא מבעיא לן משום דכתיב בה לא תהיה לא תהא בה הוויה או דילמא כיון דאיסור לאו הוא תפשי בה קידושין מידי דהוה אכל חייבי לאוין והאי לא תהיה ללאו הוא דאתא ת"ש דאמר רב יהודה אמר רב מניין שאין תופסין קידושין ביבמה שנאמר לא תהיה אשת המת החוצה לא תיהוי בה הוויה לזר ושמואל אמר בעניותינו צריכה גט אמר ליה רב מרי בר רחל לרב אשי הכי אמר אמימר הילכתא כותיה דשמואל אלמא תפשין בה קידושי (קד)וכיון דתפשי בה קידושי אין הולד ממזר והא שמואל בעניותינו קאמר למימרא דמספקא ליה אלא מהא דתנן אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה ואמר רב המנונא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה אלמא באשת איש דמיא לגבי עלמא ממאי מדקתני שומרת יבם וכנוסה ואי סלקא דעתך לא אסירא והא תנן זה הכלל בל שתיבעל ולא תהי אסורה לחזור לו לא היה מתנה עמה ואמרי במערבא לית הילכתא ברב המנונא אלא שריא ליבמה אלמא בפנויה דמיא ותפשי בה קידושי ואי אזלא לעלמא אין הולד ממזר ומתניתין רבי עקיבא היא ואנן סבירא לן כרבנן דתניא זו דברי רבי עקיבא אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה ותניא אחריתי (יד) ושווין בבא על הנדה ועל השפחה ועל שומרת יבם שאין הולד ממזר ובן הילכתא: דרשה כלל אמרו ביבמה וכו'

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף