שאילתות דרב אחאי/פה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תזריע
שאילתא דאילו איתתא דילדה בן זכר שבעה יומי קמאי אסירא לגברה שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים (א) ובאורתא דשבעה נגהי תמניא (צ)איברי לה עלמא טבלא ומשתריא לגברה ואע"ג דחזיא דם בכל הני שבעה לא מיקבעה בזבה ולא צריכה שבעה נקיים דתניא כימי נדת דותה תטמא כימי נדתה כך ימי לידתה מה ימי נדתה אין ראויין לזיב' ואין ספירת שבעה עולה מהן כך ימי לידתה אין ראויין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהן. למשלם שבעה ועד תלתין ותלתא כל דם דחזיא טהור הוא ושריא לגברה שנאמר ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה. והיכא דילידה נקבה אסורה לגברה ארביסר יומי שנ' ואם נקבה תלד וטמאה שבועים כנדתה ואע"ג דחזיא בהן דמא לא מיקבעא בזיבה ולא צריכה שבעה נקיים דכתיב וטמאה שבועים כנדתה מה ימי נדתה אין ראויין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהן כך ימי לידתה אין ראויין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהן. למשלם ארביסר ועד שיתין ושתא כל דם דחזיא טהור הוא ושריא לגברה שנאמר וששים יום וששת ימים תשב בדמי טהרה ודאי חזיא תלתא יומי מיקמי מילדה איקבעא לה בזבה וצריכה למיתב שבעה נקיים והני מילי היכא דחזיתיה לההוא דם בשופי דלאו מחמת ולד הוא אי נמי חזאי בקושי מעיקרא ולבסוף חזאי בשופי ונח מעת לעת דאמרי' איגליאת מילתא דקושי קמא לאו מחמת וולד הוה דתניא המקשה כמה תשפה ותהא זבה מעת לעת דברי רבי אליעזר והלכה כדבריו ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בארבע וחדא מינייהו הא אבל חזאי בקושי אי נמי חזת תרי יומי בשופי ושלישי חזאי בקושי דהוה לה מחמת וולד טהור הוא דכתי' ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים דמה מחמת עצמה ולא מחמת וולד ודוקא בן קיימא אבל נפל אין קושי לנפלי' דאמרי' האי דם מחמת נפשה חזת (ב) ואפי' חזת תרין יומי ואפילה לשלישי אמרינן אי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם והוו להו תלתא דאדבריה רבא לבר שמואל מר ודרש קישתה שנים ולשלישי הפילה צריכה שתשב שבעה נקיים אלמא אין קושי לנפלים ואי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם אמר ליה רב פפא לרבא למה לי שני ימים והא אמר רבי זירא בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם בחרדל יושבות עליה שבעה נקיים אמר ליה אנא אמינא לך איסורא ואת אמרת לי חומרא היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אסרינן עלייהו. ואילו היכא דאפילה ולא ידעה האי דאפיל אי זכר הוא אי נקב' יתבה ארביסר לחומרא והיכא דאפילה ליום מ"א חוששת לוולד ליום מ' אינה חוששת לולד אלמא לא גמרא צורתיה דוולד עד דמלו ליה מ' יומין מלאים:
ברם צריך לוולד לא חיישא לנדה מי חיישא אי לא מי אמרי' אף על גב דלא גמר צורתיה דוולד כיון דאפילה אי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם או דילמא הני מילי היכא דגמר צורתיה דולד דמפתח טפי אבל מ' דלא נגמרה צורתיה לאו פתיחת הקבר הוא ואי חזי דם הוא דחיישא ואי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם לא אמרינן ת"ש דת"ר יולדת שוחטין וזורקין עליה יום מ' לזכר ויום פ' לנקבה וקשיא לן יום ארבעים לזכר ויום פ' לנקבה אימור דאמרי' שוחטין וזורקין על טבול יום ועד מחוסר כפרה דחזי למיכל פיסחא לאורתא הכא לאימת מתיא כפרה למחר לאורתא לאו בת מיכל פסח היא ומוקמינן לה יום מ' לזכר לצורת זכר ויום פ' לנקבה לצורת נקבה ומני רבי ישמעאל היא דאמר זכר למ"א ונקבה לפ"א ואמרינן האי מי איצטריכא ליה והא אמרת אינה חוששת לוולד מהו דתימא אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ונדה היא (ג) קמ"ל דהיכא אמרי' אי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם היכא דגמר צורתיה דוולד דמיפתח טפי אבל הכא כיון דלא גמר צורתיה דוולד לא מיפתח טפי ואיפשר לפתיחת הקבר בלא דם וכן הילכתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |