שאילתות דרב אחאי/פ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למיכל חמירא ביומא דפסחא ומאן דאכיל ליה קאי בכרת שנאמר כי כל אוכל מחמצת ונכרתה וכי היכי דאסיר באכילה אסיר בהנאה דאמר חזקיה מניין לחמץ בפסח דאסור בהנאה שנאמר לא יאכל חמץ לא יהא בו היתר אכילה (א) ואפילו איערוב נמי כחצי זית ממצה וכחצי זית חמץ מצטרפין וקאים עליה בלאו כגון כותח הבבלי ושכר המדי דכתיב כי כל אוכל מחמצת לאיתויי עירובו ואפילו לרבנן דפליגי עליה דרבי אליעזר (ב) דלא דרשי כללא קאי עליה בלאו אבל איסורא איכא דהא כל איסורין שבתורה מדרבנן מיסר אסירין דתני' קדירה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנותן טעם והני מילי מין בשאינו מיגו אבל מין במינו (ג) דליכא למיקם אטעמא בששים דאמר רבא אמור רבנן בששים ואמור רבנן בנותן טעם ואמור רבנן בקפילא וביין נסך אחמרו רבנן טפי מן כל איסורין שבתורה דתניא כל איסורין שבתורה בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך שבמינו במשהו ושלא במינו בנותן טעם יין נסך משום חומרא דע"ג טבל כהיתרו כך איסורו:
ברם צריך חמץ כי מערב בהיתרא שיעורו בכמה לשאר איסורין שבתורה מדמינן ליה דלא אסיר במשהו או דילמא לטבל וליין נסך מדמינן ליה (ד) דהא חמיר איסורו דקאים עליה בבל יראה ובל ימצא אם תמצא לומר במינו כגון שאור חטים שנפל לתוך עיסת חטים כטבל ויין נסך דמי ואסור במשהו שלא במינו מאי מי אחמרו ביה רבנן טפי מיין נסך וטבל דהא אסור בבל יראה ובל ימצא אי לא אם תימצא לומר בזמנו הואיל וקאים עליה בבל יראה ובל ימצא אחמרו ביה רבנן לאחר זמנו מאי בעיניה לא תיבעי לך דאפילו לרבי שמעון דאמר חמץ בין לפני זמנו ובין לאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום מיסר אסיר דתנן חמץ של עו"ג שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ואוקמינן מתניתין כרבי שמעון וקתני ושל ישראל אסור אפילו בהנאה (פז)הני מילי בעיניה אבל על ידי תערובת מאי כיון דאסיר ליה אפילו לרבי שמעון אפילו בהנאה אלמא משוה ליה כתוך זמנו אפילו על ידי תערובת לא אם תמצא לומר במשהו בנותן טעם מאי מפלג פליגו בה רב ושמואל ורבי יוחנן דרב אמר חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור לאחר זמנו במינו אסור ושלא במינו מותר ושמואל אמר חמץ בזמנו במינו אסור במשהו ולא גזר שלא במינו אטו מינו לאחר זמנו בין במינו בין שלא במינו מותר ורבי יוחנן אמר חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור בנותן טעם לאחר זמנו בין במינו בין שלא במינו מותר הילכתא מאי ת"ש דאמר רבא הילכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור (ה) ולא יהיב ביה שיעורא למימרא דבמשהו כרב שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר (ו) ואף על גב דאיכא בנותן טעם כרבי יוחנן דאמר חמץ בזמנו במינו אסור שלא במינו בנותן טעם שלא בזמנו בין במינו ובין שלא במינו מותר אע"ג דאיכא בנותן טעם ובן הילכתא: דרשה (ז) אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו אור לארבעה עשר גדי מקולס שרי ואפילו בפסח ולא קיימא הילכתא כרבי יוסי תנו רבנן אי זהו גדי מקולס כל שצלאו כולו כאחד נחתך ממנו אבר או נשלק ממנו אבר אין זה גדי מקולס (ח) אי זהו גדי מקולס מכתוב הירא של הלכות רבי לוי ורבי זכריה בשם רבי ברכיה אמרו בטכסים של מלכים בא הק"בה על המצרים בתחילה סכר להם אמת המים ואחר כך הביא עליהם קולנים ואחר כך ירה בהם חצים ואחר כך הביא עליהם לגיונות ואחר כך נתן להם דורמסיות ואחר כך ירה נפט בהן ואחר כך השליך עליהן אבני בליסטרא ואחר כך העמיד עליהן כבשים ואחר כך חבשן בפילקיות ואחר כך הוציא הגדול שבהן והרגו בתחילה סכר אמת המים (ט) שנאמר ויהפך לדם יאוריהם ונוזליהם בל ישתיון הביא עליהם קולנים שנאמר ותעל הצפרדע ואמר רבי יוסי בר' חנינא קירקורין של צפרדעים היה להן קשה יותר מן הכל (י) ירה בהם חצים הם כנים שנאמר ותהי הכנם הביא עליהם לגיונות ערוב שנאמר ויבא ערוב כבד ביתה פרעה נתן עליהם דורמסיות דבר שנאמר דבר כבד מאד השליך עליהם נפט שחין שנאמר ויהי שחין אבעבועות השליך עליהם אבני בליסטרא ברד שנאמר ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד הביא עליהם (יא) כבשים ארבה [ר"ל כובשים ומחזיקים בהם] שנאמר נטה ידך על ארץ מצרים בארבה חבשן בפילקיות חשך שנאמר ויהי חושך אפלה בבל ארץ מצרים הוציא הגדול שבהן והרגו זה מכת בכורות (יב) שנאמר ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם רבי לוי חתניה דרבי זכריה אמר כאשר שמע למצרים יחילו בשמע צור א"ר אלעזר כל צור מלא שבמקרא בצור המדינה הכתוב מדבר וכל צר שבמקרא חסר (יג) ברומי המדינה הכתוב מדבר רבי לוי ברבי חנינה אמר מי שפרע מן הראשונים (יד) הוא יפרע מן האחרונים מה מצרים צפרדעים אף [לע"ל] כן שנאמר קול שאון מעיר קול מהיכל מה מצרים כנים אף [לע"ל] כן שנאמר ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית מה מצרים ערוב אף [לע"ל] כן שנאמר וירשוה קאת וקיפוד וינשוף ועורב ישכנו בה מה מצרים דבר אף [לע"ל] כן שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם מה מצרים שחין אף [לע"ל] כן שנאמר וזאת המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהן מה מצרים ברד אף [לע"ל] כן שנאמר גשם שוטף ואבני אלגביש אמטיר עליו ועל אגפיו מה מצרים ארבה אף [לע"ל] כן שנאמר בן אדם אמור לצפור כל כנף וכתיב ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מה מצרים חושך אף [לע"ל] כן שנאמר ונטה עליה קו תוהו ואבני בוהו מה מצרים מכת בכורים אף [לע"ל] כן שנא' וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים וירדו רומיים עמם וכתיב כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ר' אבא בר כהנא ורבנן ר"א בר כהנא אמר חושך ואפילה שימשו בארץ מצרים שלשת ימים דכתיב ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים אבל תוהו ובהו לא שימשו בעולם הזה והיכן עתידין לשמש בכרך של רומי שנאמר ונטה עליה קו תוהו ואבני בוהו ורבנן אמרי אותם שלא קיבלו את התורה שנתנה מתוך החושך עליהן הכתוב אומר כי הנה החושך יכסה ארץ אבל אותם שקיבלו את התורה שנתנה מתוך החושך שנאמר ויהי כשמעכם את הקול מתוך החושך עליהן הכתוב אומר ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה אמן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |