שאגת אריה החדשות/דיני חדש/יד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה באיזה מקום אסור לקצור קודם לעומר מן התורה כדכתיב ראשית קצירכם:
תשובה שאלה זו נחלקת לכמה חלקים בפרק ר' ישמעאל תניא ואסור לקצור לפני העומר מ"מ הני מילי בקוצר ממקום שראוי להביא ממנו עומר אבל בקוצר ממקום שאין עומר ראוי לבוא ממנו לית לן בה ומהאי טעמא בסוף פרק ר' ישמעאל (דף ע"א) קוצרין מבית השלחין ושבעמקים ובגמרא) תניא ר' בנימין אומר כתוב אחד אומר וקצרתם קצירה והבאתם את העומר וכתיב ראשית קצירכם אל הכהן. הא כיצד ממקום שאתה מביא אי אתה קוצר וממקום שאי אתה מביא אתה קוצר ופריך אימא ממין שאתה מביא אי אתה קוצר וממין שאי אתה מביא אתה קוצר ומשני ההיא לא מצית אמרת מדר' יוחנן כלומר דיליף התם ראשית ראשית מחלה וכיון דממקום שאי אתה מביא אתה קוצר א"כ מותר לקצור בחוץ לארץ קודם לעומר ולכאורה נראה לי דתליא בפלוגתא דר' יוסי בר' יהודא ורבנן דפליגי (במנחות דף פ"ג) אם עומר בא מחוץ לארץ (דלר' יוסי בר' יהודא דס"ל דעומר בא מחוץ לארץ) הוה ליה חוץ לארץ מקום שאתה מביא ואסור לקצור בחוץ לארץ קודם לעומר (ולרבנן דס"ל דאין עומר בא מחוץ לארץ הוה ליה חוץ לארץ מקום שאי אתה מביא) ומותר לקצור בחוץ לארץ קודם לעומר ומסתברא דהלכה כרבנן דאין עומר בא מחוץ לארץ והוה ליה מקום שאי אתה מביא ואתה קוצר (דקיימא לן יחיד ורבים) הלכה כרבים ועוד דסתם לן תנא כוותי' דתנן בריש פרק ט' דמנחות (דף פ"ג) כל קרבנות הצבור והיחיד באין מארץ ומחוץ לארץ מן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ושתי הלחם שאין באין אלא מן החדש ומן הארץ ואע"ג דקים לן כר"א דחדש אסור מן התורה בכל מקום מכל מקום אף על גב דאיסור חדש נוהג בחוץ לארץ אין עומר בא ממנו דמיעוט רחמנא מדכתיב כי תבואו אל הארץ דאין עומר בא מחוץ לארץ ודלא כר' יוסי בר' יהודא דדריש להאי כי תבואו לזמן ביאה הוא דאתי וכבר נתבאר זה למעלה בסימן כן נראה לכאורה לעין וכן כתב הרמב"ם בפרק ז' מהלכות תמידים ומוספין אסור לקצור בא"י מין מחמשת מיני תבואה קודם לקצירת העומר שנאמר ראשית קצירכם שיהא תחילה לכל הנקצרים ע"כ הרי שלא אסר אלא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ אבל מכל מקום יש לדון דחוץ לארץ לא אימעוט משום מקום שאי אתה מביא דלא קרוי מקום שאי אתה מביא אלא היכא שאי אפשר לבוא עומר מאותו מקום בשום ענין כלל אבל חוץ לארץ שאני שהרי אפשר לבוא לקדושת א"י על ידי כיבוש רבים וכמ"ש הרמב"ם ריש ה' תרומות אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפי' מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל ארץ ישראל לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהי' כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבש חלקו ע"כ וכן כתב רש"י בתחילת ספר יהושע על פסוק כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם לכם יהיה בשם הספרי נמצא דכל חוץ לארץ אפשר לבוא לידי קדושת ע"י כיבוש רבים ואפשר לעומר לבוא ממנו ואף על פי שתבואה זו אי אפשר לבוא ממנו כיון שעכשיו קרקע זו שגדלה בו אין עלי' קדושת הארץ ואין עומר בא אלא מן הגדול בקרקע ארץ ישראל מכל מקום משום הכי לית לן בה שהרי לא קפיד קרא על התבואה שיהא ראוי להביא עומר ממנו דהא אפילו ממין שאי אתה מביא מכל מקום אי אתה קוצר כדר' יוחנן דיליף ראשית ראשית מחלה וליכא קפידא אלא על הקרקע שיהי' מקום שראוי לבוא עומר ממנו והרי חוץ לארץ נמי קרקע זו ראוי להביא עומר ממנו על ידי כיבוש רבים ועדיף טפי ממין שאי אתה מביא ואפילו הכי אי אתה קוצר אף על גב דאותו מין אי אפשר להביא ממנו בשום ענין אלא מדגלי קרא וקצרתם את קצירה והבאתם את העומר ילפינן מיניה דממקום שאי אתה מביא אתה קוצר ודי לן למעט מיניה מקום שאי אפשר להביא ממנו בשום ענין כגון בית השלחים ושבעמקים דאין שום תקנה להביא עומר ממנו אבל חוץ לארץ שאפשר בתקנה שיבוא עומר ממנו ע"י כיבוש רבים לא אימעוט מהאי קרא דוקצרתם את קצירה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |