ש"ך/יורה דעה/רפח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ש"ךTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רפח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) א"צ להניח כלל. פי' שום גליון א"צ להניח אבל מכל מקום צריך להניח מעט כדי שיהיו האותיות שבסוף השטות מוקפות גויל:

(ב) ואין לה תקנה. לפי שאין תולין בה כמו שתולין בס"ת משום דבעינן שתהא נכתבת כסדרן כ"כ הפוסקים והאחרונים הטעם ולפי זה יכול לגרוד ממטה למעלה עד מקום החסרון ויכתוב שם החסרון ואח"כ יכתוב מה שגרד על מקום הגרד דכה"ג הוי כסדרן ועיין בא"ח סי' ל"ב סכ"ג וכ"ד:

(ג) בשני עורות. כלומר בשני קלפין מחולקין:

(ד) לכתחלה. ודעת רוב הפוסקים נראה דאפי' דיעבד פסולה בעור שאינו מעובד לשמה וכ"פ הב"ח ועכ"פ נראה באם ימתין לעור מעובד לשמה תבטל המצוה יקבענה בלא ברכה דכדאי הם הרמב"ם וסייעתו לסמוך עליהם בשעת הדחק דלא כמ"ש הב"ח דלא יקבענה כלל אלא יקבענה שם וישתדל להמציא אחרת כשרה:

(ה) כמו בס"ת. ושאר דיני כתיבתה בחסרות ויתרות הוא כמו שכותבין פ' שמע והיה אם שמוע בתפילין ונתבאר בא"ח סימן ל"ב וכ' הטור שנכתבה שלא מן הכתב והוא מהש"ס והמחבר והרב לא כתבו זה משום שסמכו אמה שנתבאר בא"ח סי' ל"ב גבי תפילין שכותבין פרשת שמע והיה שלא מן הכתב כששגורות בפיו וא"כ פשיטא דה"ה למזוזה ובחנם תמה עליהם בספר מע"מ דף פ"ז ע"א:

(ו) שלא יעשנה כקובה. אפי' מצד הא' כקובה או כזנב כו' פסולה:

(ז) כקובה. כאהל שהוא צר למעלה ורחב למטה וכזנב הוא רחב למעלה וצר למטה. טור:

(ח) כ"ב שיטין. מהו התחלתן שמע. הויה (דבתר ואהבת את) . הדברים. לבבך. ובשכבך. בין. והיה. מצוה. בכל. יורה. עשב. פן. והשתחויתם. השמים. ואבדתם. ושמתם. אותם. אותם. (כצ"ל שתי פעמי' אותם דלא כדאיתא בעט"ז) בדרך. ובשעריך. אשר. על הארץ. כן הוא בטור ופוסקים:

(ט) כמו בתפילין. וכמו שנתבאר בא"ח סי' ל"ב ס"ה:

(י) סתומה כו'. ע"ל סי' ער"ה ס"ב איזה סתומה ומ"מ הכא במזוזה אינו יכול לעשות סתומה שכשרה אליבא דכ"ע וכמ"ש המחבר שם דהיינו שיסיים פרשה שלפניה בתחלת שטה ויניח חלק כדי ט' אותיות ויתחיל לכתוב בסוף אותה שטה עצמה כו' שהרי צריך להתחיל שטה שביעית והיה אם שמוע כו' וכמ"ש בסמוך בשם הפוסקים אלא יעשה סתומה שכשרה לדעת הרמב"ם כמ"ש הרב שם שאם לא יוכל לכוון בכך לא יסור מדברי הרמב"ם ועיין בתשובת מהרש"ל סי' ל"ז:

(יא) כוז"ו כו'. והם בא"ב האותיות שאחר ידו"ד אלדינו ידו"ד:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון