ש"ך/יורה דעה/קצד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) יש מקומות שנוהגין כו'. מפני שהוא כ"כ קרוב ללידת' הדמים מצויים בהם וחוששים שמא יראו ולא ירגישו וחששה רחוקה היא דאפילו יראו ולא ירגישו מה בכך דם טהור הוא מן התורה עכ"ל עט"ז. ואמר שלפי טעם זה הוא חששה רחוקה אבל בד"מ כתב בזה טעם שיש בו עיקר דס"ל כר"ת דכתבו הסמ"ג והג"מ (ושאר פוסקי') אע"ג שכל הגאוני' חולקים עליו נהגו בצרפת להחמיר כר"ת לומר דימי ליד' אין עולין עכ"ל וא"כ לדידן שאין נוהגין בב' טבילות א"כ פשוט שצריכה להמתין מלספור ז' נקיים עד אחר ארבעים יום לזכר ושמונים לנקבה ומזה נשתרבב המנהג ולכן אין למחות כלל ביד הנוהגים להחמיר כדעת ר"ת ואע"ג דמטעם זה של שתי טבילות אין חילוק בין הוא תוך פ' או אח"כ דלעול' היא בנדתה עד שתהיה במים אפשר דאותן שנהגו מנהג זה להחמיר ראו דברי ר"ת תוך עיקר ימי לידתה דהיינו תוך מ' לזכר ופ' לנקבה אבל לא אח"כ עכ"ל ד"מ וכ"כ הרב בתשובה סימן צ"ד בטבלה ע"ש וכן כתב הב"ח (אלא שכתב נלפע"ד כו' ואולי לא ראה דברי הרב בד"מ ובתשובות) וכתב עוד טעם שהמחמירין סוברים כדעת בה"ג כו' ע"ש:
(ב) אינה חוששת לולד. בין הוא זכר או נקבה זה וזה אינם נגמרים בפחות ממ' יום. טור וש"ס. אבל אחר מ' יום יש לחוש לולד:
(ג) חוששת לולד. ומטמאינן לה טומאת נקבה מספק:
(ד) לא עלתה לה טבילה. אלא צריכה ז' נקיים אחר י"ד יום כדלעיל ס"א ומשמע דבמפלת ליכא מאן דמחמיר להצריכה פ"א יום וסגי לה בז' נקיי' אחר י"ד יום וכ"נ מדברי האחרונים ומ"מ נראה דבעל נפש יחמיר לפרוש ממנה ליל מ"א וליל פ"א משום ספק זכר או נקבה:
(ה) עד כ"ג יום. בלא יציאת השליא דהיינו כ"ד יום עם יציאת השליא. ב"י והאחרונים:
(ו) אין תולין אותה בולד. זכר שתלד אח"כ:
(ז) אינה חוששת לולד כו'. ולדידן שאין אנו בקיאים לעולם נותנים לה ימי טומאה של נקבה כדלעיל ס"ג וכ"כ העט"ז:
(ח) טומאה של נקבה. מספק:
(ט) אינה טמאה לידה כו'. כלומר מדאורייתא אינה טמאה לידה אבל מדרבנן טמאה לידה ביצא אבר אחד והחזירו כדלקמן סי"א וטמאה ג"כ נדה אפי' מדאוריי' דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם וכ"כ העט"ז וכן משמע בפוסקים:
(י) משתצא פדחתו כו'. היינו לפמ"ש בכ"מ ובב"ה דרוב פדחתו ברמב"ם ט"ס הוא אבל בב"י יישב דבריו וכן הטור כ' רוב פדחתו משמע דסבירא ליה דפדחתו שבמשנה היינו רוב פדחתו וע"ל סי' י"ד ס"ק א':
(יא) הוציא העובר כו'. לשון הטור הוציא ידו או רגלו והחזירו הרי זו טמאה לידה ואין נותנין לה ימי טוהר עד שיולד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |