רש"ש/תמורה/כא/ב

רש"ש תמורה כא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ד"ה אתה מעלה בכור. וברייתא כו'. וכ"ה בתוספות ב"ק (יב ב). והוגה בגליון כאן ושם דצ"ל ומשנה. ועמש"כ בנדרים (כו) בס"ד:

רש"י ד"ה בכל הרואה. שיוכל לראותו העומד בירושלים. אבל במשנה פי"ד דזבחים פירש איפכא:

תד"ה ממקום. מדרשא דספרי שפירש לעיל. הוא בדף יח ד"ה אפילו:

בא"ד והיינו דוקא לכתחלה הוא דאימעוט כו'. משמע דאימעוט דאינו רשאי להביאם. ובב"ק (יב ב) פירש התוספות דא"צ להביאם. ול"י מה דחקם לזה:

תד"ה ושאבדה. ועוד לר' אבא כו'. תימה דלקמן מוכח להדיא דבמתכפר בשאינה אבודה לכ"ע אבודה מתה. אלא דלר"ה אפילו בנתכפר באבודה אם מעצמו עשה כן האחרת מתה. וא"כ ה"ל להקשות אליבא דכ"ע. וכבר עמד עליהם התוי"ט אלא שלשונו מגומגם ע"ש. ועי' בבה"ז מ"ש ע"ד דלקמן (כב ב):

בסה"ד דמ"ד הואיל כו' ובע"מ כו' ורועה כו'. לשון ורועה תמוה דהא מסאבא וקיימא כדפריך הגמרא לקמן. ונראה להגיה דצ"ל דרועה וקאי על אבודת לילה. ועמש"כ לקמן (כב) ברש"י ד"ה דאי לאו מומא. ולענין עיקר פירוש המשנה נלע"ד דמילתא דפסיקא נקטא וכמו שתירץ הש"ס לקמן (כג ריש ע"ב) ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף