רש"ש/פסחים/קיד/א

רש"ש פסחים קיד א

גמרא וסימנך שמעוני אחי ועמי. כ"ה הגהת הגרי"פ והוא כתוב בד"ה (א' כח ב):

במשנה עד שמגיע לפרפרת הפת. עיין בר"ן בשם הרמב"ן דהמצה גופה קרי הכי לפי שהיא עשויה רקיקין ועיין (לעיל ר"ד לז) דלר"ה שרי בעובי טפח ועמ"א סימן ת"ס סק"ד ולע"ד יל"פ מפני דמצוה בפרוסה (לקמן ר"ד קטז) והוא מלשון ויפרפרני (איוב טז יב) עתוי"ט:

שם אע"פ שאין חרוסת מצוה. פי' וה"א דאסור משום דאתי חרוסת דרשות ומבטל חזרת דמצוה קמ"ל עיין תוספות:

ברשב"ם ד"ה אקיקלי. על אשפות העיר כו'. כצ"ל כברש"י:

ד"ה וכבר קדש היום. דמשקבלו עליו או מצה"כ כו'. כצ"ל וכ"ה בפרש"י בברכות:

בסה"ע ד"ה מצה וחזרת וחרוסת וב"ת כו'. כצ"ל:

תוספות ד"ה צריך. עיין רש"א ואם כוונתם להוכיח מהא דל"ק הכא אלא שצריך לנהוג בו כבוד והתם קאמר דקראו רבו הא גם שם קאמר הלומד כו' צריך לנהוג בו כבוד אלא מאי א"ל למימר דה"ט דדוד משום שלמד ממנו שני דברים א"כ ה"נ יש לחלק כן ויותר ה"ל להוכיח מהא דשם קאמר אפילו אות אחת ויליף מדוד והכא קאמר דוקא דבר אחד ויליף מקרא אחרינא:

תוס' ד"ה הביאו. שהרי אין מביאין השלחן עד אחר קידוש. הוא (לעיל ק ב) ע"ש:

תוס' ד"ה מטבל. ואין זה ראיה דהא כו'. עיין בתוי"ט שפירש בכוונת הרע"ב (שהוא כלשון הרשב"ם) דהוכחתו הוא משום דברישא לא תני חרוסת כמו דתני חזרת וכ"מ לשון הרא"ש ולפ"ז נדחית דחיית התוס' והתוי"ט אעפ"כ העתיקה ול"ד במחכ"ת ומש"כ עוד שם בשם הרא"ש משום דטבול ראשון אינו לחיוב אלא להכירא כו' המ"ל עוד משום דאינו דוקא בחזרת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף