רש"ש/פסחים/י/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"סחומר עזר |
תד"ה או דילמא. דמסתמא הראשון נשאר כו'. כצ"ל:
תוס' ד"ה ואם. נ"ל דלרש"י דחק לשון הברייתא דמביא רב יוסף לקמן "רבי יהודה אומר כל שלא בדק בג' פרקים הללו שוב אינו בודק" דע"כ נזכר שם מקודם דעת חכמים כלשונם במשנתינו. אור י"ד. י"ד. תוך המועד. ור"י מודה להו בג"פ הללו א"כ מוכח דתוך המועד הוא שעת הביעור שבדבריו במשנה עוד נ"ל דמשמע דהג' פרקים שזכר רבי יהודה יש לכל אחד קדימת מעלה על הבא אחריו. הלילה. אור הנר יפה בה ושעה שבני אדם מצויין בבתיהם. ושחרית נ"ל דהיינו עד ד' שעות כמו תפלת השחר לדידיה בריש פ' תפילת השחר ושעת ביעור היינו שעה ה' וששית (דבחמישית כל אחד בהול לבערו למכור לנכרי טרם שיגיע ששית שאסור בהנאה) ולדידיה דתולין כל חמש ודאי דעדיף טפי לבדוק קודם לה שמותר עדיין באכילה. אבל לחכמים (דהם ר"מ כמ"ש רש"י לקמן בד"ה דרבנן אדרבנן) דס"ל דאוכלין כל חמש שוה חמש לקודם לה. ולכן שינו לשונם לומר תוך המועד דהוא שעה ו' מועד שקבעו חכמים לבערו. וכן ל"א בי"ד שחרית שלא תטעה דהיינו עד ד' שעות כמו בדר"י. ולדידהו היינו עד ה' שעות ולכן הוכרח ג"כ לפרש לאחר המועד הוא עד שתחשך ולא יותר דאל"כ הל"ל לא בדק בתוך המועד יבדוק עד שתחשך לא בדק כו' יבדוק בתוך הרגל. דהא ודאי עדיף טפי קודם הרגל דאינו אלא בלאו מברגל עצמו דבכרת עי' ר"ן ונכון בעז"ה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
