רש"ש/עבודה זרה/טו/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י רמב"ן רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רש"י ד"ה גזירה משום שאלה. ועביד ביה מלאכה בשבת וקא עבר בלאו כו'. וכ"כ הר"ן. אבל התוס' בר"פ במה בהמה כ' דשביתת בהמה אין בה אלא איסור עשה דלמען ינוח כו' וכ"כ הרמב"ם ברפ"כ וע"ש במ"מ. ואולי לזה כוונו התוס' במש"כ דמחמר חמיר טפי ועי' בר"ן:
רש"י ד"ה יאכילנה. אינו גזלן כו' לפי כו'. צ"ע דלפ"ז מאי פריך הגמרא בגיטין (ל) ואע"ג דלא אתו לידיה ע"ש:
תד"ה ושמעה. ואור"י דמשום כו' לא הוה אסרינן מכירה משום נסיוני דלית ביה איסור כי אם לפי שעה ודוקא משום שאלה כו'. כצ"ל:
תד"ה שרא. והרר"ש פי' כו'. עי' מהרש"א ומהר"ם שנדחקו. ול"נ דבשבורין הטעם משום חשדא דיחשדוהו שמכרם שלמים דבאיסור דרבנן נמי גזרו משום חשדא כדלקמן ס"פ גבי מרחץ וברפ"ג דשביעית ועמש"כ שם:
תד"ה אימור. וקשיא לר"ת כו' משמע דפרות יותר הן בנות חרישה כו'. שמעתי מחכם א' ליישב***) דכל הני דמייתי הם אצל ישראל דמוזהרין על הסירוס לכן לא היו חורשין בשוורים כי קודם סירוסן הם נוגחים ומשתגעים [עי' ב"מ צ' רע"ב בפירש"י] אבל הכא בעובדי כוכבים שאינן מוזהרין או אינן זהירין בסירוס:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |