רש"ש/סוטה/יז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות שאנץ
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
קרן אורה
רש"ש
מנחה חריבה

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png יז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תד"ה שנאמר. דתנא אר"מ כו' היינו נותנים קנקנתום כו'. כ"ה הגירסא הישנה. ונראה דכוונת הירושלמי לסיומא דברייתא (כאשר הובאה לקמן כ) כשבאתי אצל ר"ע אסרה עלי. ובירושלמי שלפנינו גי' אחרת ע"ש. ונראה שהוגה ע"פ פי' קה"ע ואינו נכון:

תד"ה מה. דהא על פי התורה כתיב גבי ז"מ דמשתעי בד"נ. ולע"ד לק"מ דהא ז"מ חייב אפילו כי איפלגו בדיני ממונות כדאיתא בסנהדרין (פז ב) וע"ז קאמר ועל המשפט:

תד"ה דכתיב (בסופו). והאלה דרשי להו לדרשא אחריתי. נראה כוונתם דכיון דקיבלו דשמע אתי לרבות כל לשון. ובראשונות מתהפכין סדורי הדברים כמו לא ידעתי בלה"ק. ובל"א (איך ווייס ניכט) וכן הרבה. לכן מהאלה כיון דיש לדורשו לדרשא אחריתי לא הוה דרשינן מיניה למעוטי למפרע משום דסותר קצת לדרשא דשמע. אבל והיו ע"כ אתי להוציא למפרע דל"ל מה למידרש מיניה זולתו. והדברים אף דל"ל ג"כ מה לדרוש מיני'. צ"ל ע"כ דלא משמע להו כלל. עי' קדושין (ה) תד"ה וריה"ג. אולם מש"כ דהאלה אתי לדרשא אחריתי. משמע דלא קים להו הדרשא. ותימה דבברכות שם איתא דר"א דריש מיניה דע"כ צריכה כוונה כו' וגם לר"ע שם איצטריך ליה כמש"כ התוס' שם:

תד"ה כתבה איגרת. מיהו ל"י אם שרטט אותה כו' לאחר כתיבה כו' כשרה בהכי או לא. הגרע"א בתשו' נ' תמה דהא מהא דהקומץ רבה שהביאו לקמן בסמוך דמקשה טעמא דאין מורידין אבל משום שירטוט לא. מוכח דלא מהני. דאי מהני הא משום שירטוט יכול לשרטט אח"כ. ולעד"נ דע"כ לא נסתפקו אלא היכא דכתב מתחלה לשם מגילת סוטה דהוה ראוי אז לבילה דשירטוט. אפשר לומר דמהני גם אח"כ. אבל התם דכתב מתחלה לשם תפילין דהוה הלכה דלא מצי לשרטט להו. או משום דכל הפטור ועושה נקרא הדיוט כדמסקי התוס'. ואפי' אם הוה מצי לשרטטן מ"מ כיון דמצוה מיהא ליכא ולא היו ראויין קודם כתיבתן לבילה דמצות שירטוט ודאי לא מהני אח"כ. וכה"ג ממש מצאתי להש"א תשו' כ"ו על הא דר"י א"ש בפסחים כה"מ מברך עליהן עובר לעשייתן שכ' אע"ג דמודה שמואל דאם לא ברך קודם מברך אח"כ מ"מ ה"מ בראוי לברך קודם אבל טבילת גר כו' דא"ר לברך קודם ה"ל א"ר לבילה ולא יברך כלל ע"ש ונכון בעז"ה:

תד"ה כתבה על. לפרש"י כדפין של ס"ת. כצ"ל:

בא"ד אהא דהרי זה גיטך כו'. כצ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף