רש"ש/נדרים/ס/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
שלמי נדרים
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ס TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא והתנן הטבל כו' אבל דבר שא"ז כלה ג"ג אסורין. בגה"ש העלה בצ"ע דמאי פריך מטבל שאני טבל דהוה דבר שיל"מ ע"ש. וכמו כן קשה בפסחים (לד) דפריך כה"ג ע"ש. ול"נ דהש"ס מפרש דהא דתני אבל דבר שאז"כ כו' קאי נמי על מתניתין דלעיל (מד) ג"ת תרומה וג"ג חולין דומיא למה שפי' הר"ן לעיל (נז) במשנה ע"ש ודלא כפי' הר"ן והרא"ש דפריך מכח כש"כ ועמש"כ בתרומות שם:

רא"ש ד"ה והתנן הטבל גידוליו מותרין כו'. כצ"ל:

רא"ש ד"ה רבויא דרבו. דהא דאסור גידולי גידולין בלא רבו כו'. כצ"ל:

במשנה חדש זו. במשניות ובירושלמי הגי' זה וכן בציון המפרשים כאן וכן עיקר. כי בכל המקרא הוא בל"ז. וכצ"ל לקמן בפיסקא שבגמרא:

שם יום אחד כו' אסור מיום אל יום. נ"ל משום דבנדרים הולכים אחר לשון בנ"א. אבל בל"ת איננו רק עד שתחשך. וראיה לדבר אותו ואת בנו דכתיב בו יום אחד ודינו כמבואר ביו"ד סי' טז ס"ד:

והנה אם אמר שלשים יום משמע לי מסוגיא דנזיר (ה, ו) ומפי' התוס' שם דמקצת יום למ"ד ככולו. וכן יום שעומד בו עולה ליום אחד דומיא דנזיר שם. (ובחדש אחד כ' הש"ך בסי' ר"כ סקי"ג דמונה משעה לשעה). ונראה דה"ה אם אמר שני ימים עולה לו יום זה ליום אחד ולמחר עולה לו ג"כ מקצת היום ככולו. אך לפ"ז אם נדר סמוך לשקעה"ח יהיה חמור יום אחד משני ימים וזה תימה:

גמרא גזירה היום משום יום אחד. והרע"ב שכתב משום יום סתם ל"ד דיום סתם גופיה הוא בעיא דלא איפשטא לקמן. וזה הוא מאמר מחלט:

ר"ן ד"ה ואחרים פי'. ולפי האי פי' נ"ל כו' לאשמעינן דינא דנודר באמצע זמנים כו'. ק"ל דהאי נ"מ הוה ג"כ בגוונא דאיירי מתניתין דבשבת ושבוע אסור ג"כ ביום שבת ושביעית הבאים. ובחדש ושנה מותר בר"ח ור"ה העתידים:

בא"ד מיהו האי פירושא ליתא כו' דהמודר כו' לשנה דאם אמר לשנה זו אפי' לא עמד כו'. כצ"ל. והנה לישני דמתניתין אסור בכל השבת וכן בכולן משמע כפירושם. דלפירוש הראשון אינו אסור בכל השבת כי מה שעבר אין ואינו אסור אלא מיום שעומד בו עד תשלום השבוע וכן כולן. ולענין קושייתו נ"ל לתרץ דהכא את"ל דלא אסר עליו אלא יום השבת ושנת השביעית שעומד בהן הל"ל היום. שנה זו. או השנה (עי' ש"ך סי' ר"כ סק"ט) משא"כ התם איכא למימר משום דהיה רוצה להאסר אף ביום למ"ד דאלול אם יהיה מעובר ונכון בעז"ה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף