רש"ש/מנחות/נד/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא א"ר כל היכא דמעיקרא כו' הא לית בה וכ"ה כו' מדרבנן. נראה לע"ד דר"ל ובכי הני תרתי דיני מיירי מתני'. בשר העגל כו' הוא הדין השני דמדרבנן טמא. ובשר זקינה כו' הוא הדין הא'. ודכ"ע דכמות שהן תנן בה. ופלוגתייהו בעלמא איתמר. ופרש"י בזה דחוק. גם ע"ד פירושו היה נ"ל דרישא וסיפא אהדדי תני. וכגון דמעיקרא היה כאן כחצי ביצה בשר עגל וכחצי ביצה בשר זקינה. ונתמעך בשר הזקינה. וא"כ נעשו שניהם יחד פחות מכביצה ואח"כ נתפח בשר העגל עד שעמדו יחד על כביצה כמעיקרא ובזה פליגי היכי תנן:
רש"י ד"ה ור"ש ב"ר. דאינהו מפרשי לברייתא. נדפס בגליון הגה"ה למשנה. ועיין מש"כ בס"ד בנדרים (כו):
תד"ה דמעיקרא. תימה כו'. ולי תימה על תמיהתם. דלמא התם מיירי דמעיקרא הוה ביה כגרוגרות וצמקה ועמדה על חציה ועכשיו תפחה ועמדה על שיעורה הראשון. ומדוייק היטב במה שאמר חצי גרוגרת ולא כחצי גרוגרת כדלעיל ולקמיה שם. דהכא מיירי דוקא בגרוגרת ממש דמעיקרא כשהיתה תאינה היתה גדולה בכמותה. ועוד הא קי"ל משקה הבא לאוכל כאוכל דמי (שבת קמד ב) וכל האוכלין מצטרפין לכגרוגרת (שם ספ"ז). והא דקאמר הכא דאינו אלא מדרבנן י"ל דהיינו היכא דלא נגע בטומאה אחרי הנפחו. ועי' מל"מ ברפ"ד מהל' טומאת אוכלין:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |