רש"ש/מגילה/לא/א
גמרא ולמחר כל הבכור. עתוי"ט שכ' דמי שלא קיים מצות שמחה יקיימו עדיין. משמע דיש לה תשלומין ועמש"כ בחגיגה (ו ב) בס"ד:
רש"י ד"ה ה"ג ת"ר. אלא שבעלי הגמרא כו' שנהגו לעשות ב"י לקרות ביום שני כו'. נ"ל דלא בדיוק כתב כן דאף הא דיו"ט האחרון ש"פ קורין ויהי בשלח ודיו"ט האחרון (של סוכות) קורין כה"ב אף שהמה נהוגים גם בא"י אינם אלא הוספה מבעהג"מ (ובזה א"ש מה שפסק בשו"ע סי' תרס"ח דבא"י קורין בשמ"ע בוזאת הברכה. והבה"ג העלה בצ"ע מהגמ' הלזו. דהגמ' איירי בחו"ל) וראיה מדל"ק במקום ולמחר והאידנא כמו בימים הראשונים ובעצרת ובר"ה וכ"מ מראשית דברי רש"י עצמו שכ' עד ושאר כל ימות החג וכן מבואר בתוספתא:
רש"י ד"ה עוד היום. לפי שמפלתו כו' בליל פסח הי'. עמש"כ בס"ד בש"ר פי"ח אות י' במ"ת ול"נ להוסיף משום דכתיב שם והחרים ה' את לשון ים מצרים כו' והיתה מסלה כו' כאשר כו' ביום עלותו מא"מ:
תד"ה במנחה. לפי שהנשים מקושטות כו'. עי' שלהי תענית:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |