רש"ש/מגילה/ט/ב

רש"ש מגילה ט ב

במשנה אין בין כהן משוח בשה"מ כו'. עט"א ובמשכ"ע בק"א ונשמט שם בסופו ועמל"מ פ"ה מהל' מעה"ק הט"ו ובעיקר קושייתו דל"ל קרא במנחות (עד) בחטאה בשגגה כו' ע"ש נראה דאישתמיטתיה סוגיא דשם (קט) דהאי קרא בקרבן ע"ז כתיב ואיצטריך לר"נ שם בזרק לע"ז בשוגג אף דבמזיד פסול לעולם למקדש משא"כ בשאר עבירות דגם במזיד כשר ולר"ש שם בשחיטה דוקא אבל בזריקה פסול לעולם אפי' בשוגג ע"ש וכש"כ למה שפסק הרמב"ם בפ"ט מהל' ביאת המק' הי"ג וט"ו דאף בשחט בשוגג לכתחלה לא יעבוד ומשמע לכאורה דמדאורייתא הוא מדכייליה בהדי פרועי ראש וקר"ב ובשאר עבירות משמע מדבריו בפ"ד מה' כהמ"ק ה"ז דכשר אף לכתחלה א"כ חלוק הרבה ע"ז משארי עבירות ולכן איצטריך לה קרא מיוחד וק"ק לפמש"כ בדעת הרמב"ם הא דפריך שם (עד) מהתם נפקא דשם הוא דוקא בדיעבד והכא אפילו לכתחלה ואכמ"ל:

ומש"כ הטורי אבן דאין מושחין ב' כ"ג כאחת מירושלמי דהוריות הנה מקורו הוא בתורת כהנים בפ' דחביתין בפסוק ביום המשח אותו ופי' הקרבן אהרן דדוקא ביום א' ואפי' למאי דהקשה עליו הק"ע בפ"ק דיומא דלטעם הירושלמי משום איבה אפי' בב' ימים נמי טעם איבה ודאי דאינו אלא מדרבנן כדמוכח בתוס' יומא (יב ב) ד"ה כ"ג ועוד דלצורך ודאי מושחין כדמשמע בתוי"ש שם (יב) ד"ה במה וכ"מ בנזיר ר"פ כ"ג ע"ש בתד"ה מרובה בגדים והכא אין לך צורך גדול מזה כיון דאין לו כפרה זולתו:

גמרא ולא לכ"ה משום מעלין בקדש ול"מ. עט"א שכ' דאם יארע בכ"ג עוד הפעם פסול מותר לכ"ע לכהן שעבר לשמש תחתיו וכ"נ להדיא בתוי"ש ר"פ הוציאו לו גבי בניה של קמחית ולכאורה למ"ה בסנהדרין (יט) דמני שם כהן שעבר וסגן (וסגן הוא העומד תחת כ"ג לשמש תחתיו כשיארע בו פסול כמש"כ הרע"ב בפיה"מ שם וכדאיתא בהוריות (יג) ועי' סוטה (מב) סגן לא ממונה הוא כו' וברש"י ד"ה שאם) ומש"כ עוד א"נ אפ"ת ר"מ כר"ע מ"מ הואיל ופר א"נ במשוח מלחמה ה"א כו' ע"ש תמוה דזה יישב כבר אפי' לר"מ דאי הוה כתיב והוא לא הוה ידעינן מיני' פר כהן משיח רק שהקשה עתה לר"מ והוא ל"ל דהוה ידעינן ליה מפר כה"מ לדידי' ולזה אין ישובו עולה ונראה דט"ס בדבריו וכצ"ל ה"א משוח מלחמה דלא אלים קדושתו כ"כ אימא דמשעבר אינו מצווה על הבתולה קמ"ל והוא:

במשנה שבשילה אוכלין קק"ל ומע"ש בכל הרואה. וכ"ה בפ' בתרא דזבחים. וק"ל מדוע שייר בכורים שנוהגין בשילה דאיתא בספרי פ' תבא והלכת אל המקום כו' זה שילה וב"ע:

רש"י (במשנה הב') ד"ה אין בין. בעודו בנוב וגבעון. ל"י מדוע דלג גלגל ובסה"ע הזכירו:

רש"י ד"ה פסחים ותו לא. וקס"ד דאף חובות צבור שאין להם זמן כו'. לדבריו העיקר חסר בדברי התרצן ומדוע לא פי' כפשוטו דקושיית המקשה היתה מתמידין ומוספין שוב התבוננתי דגירסתו ומני ר"ש כו' בו' ומעתה א"ש פירושו קצת:

תד"ה אין בין (הב'). וי"ל דאי נקט כו' הוה משמע כו' כבר דהיינו בכל השנה יש כו'. כצ"ל:

בסה"ד. ל"ק לפירושינו דשני דכיון כו'. כ"נ דצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף