רש"ש/זבחים/צ/ב

רש"ש זבחים צ ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא פרים דחג נמי כמשפטם כתיב בהו. מנחות (מד ב). לכאורה נראה דבשאר רגלים דלא כתיב בהו כמשפט. החטאות קודמין. וכן ברמב"ם פ"ט מהל' תומ"ס ה"ז לא כתב רק בקרבנות החג אינו כן. וכ"נ להדיא מהתוי"ט פ"ד דמנחות מ"ד ד"ה ולא המוספין. ודלא כתורע"ק אות ע"ז שכ' סתם וברגל כבשים קודמין. ואולי סברתו מדרשה דבמועדיכם הוקשו כל המועדים זל"ז. אבל ז"א דהא מכמשפט ילפינן נמי דקרבנות החג מעכבין זה את זה ובשאר רגלים אין מעכבין כמבואר במנחות (סוף ד' מד ור"ד מה). ואפשר דדבר זה מתמ"ר לא למדנו מדברי יחזקאל למדנו כמו שדרשו שם מקרא דוביום החדש כו'. ורש"י ביחזקאל פי' נמי ג"כ בשארי רגלים ע"ש (מ"ה כ"ג. ומ"ו ד'):

תד"ה חוץ. א"נ כו' לאו בחטאת הבאה עם האשם כו'. כ' הצ"ק פי' כו' אבל חטאת מצורע קודמת לאשמו. ואשתמיטתיה גמרא דמנחות (ה) הקדים חטאתו לאשמו כו' תעובר צורתה ותצא לבה"ש והתוס' הביאוה לעיל (ה) ד"ה עולתה. וכוונת התוס' נראה דהתנא לא איירי בכאן לאשמעינן דאשם מצורע קודם לחטאתו דזיל קרי בי רב הוא כמש"כ התוס' שם. וכמו דלא תני כל החטאות קודמות לעולות חוץ מחטאות החג ושעירי ע"ז שהן מאוחרות לעולות הבאות עמהן כדלעיל בגמרא. אלא דאשמעינן דאף לשאר חטאות אשם מצורע קדים מפני שהוא בא להכשיר. ועוד יל"פ כוונה אחרת בדבריהם והוא דמש"כ בקושייתם אדרבה חטאת מצורע עדיף כו' ומכפר. חילייהו הוא מדקתני מתניתין כל החטאות כו' קודמות דמשמע אפי' חטאת מצורע וא"כ ע"כ לא גרע משאר חטאות דמכפרין וע"ז תירצו דלא מיירי בחטאת מצורע וא"כ איכא למימר דבאמת לא מכפר. ועי' ערכין (יז ב) רש"ס דבר המכפרו ורי"ס דבר המכשירו וע"ש בפרש"י ותוס'. ולמדנו משם דחטאתו נקראת מכפר ולא מכשיר:

ואגב עיוני ראיתי ברש"י בפסחים (נט ב) אהא דיליף שם דעולת מצורע אם הקדים לחטאתו יצא בדיעבד מדכתיב והעלה הכהן את העולה שהעלה כבר. וכ' מדה"ל למיכתב ואת העולה יעלה וכתיב והעלה משמע אפי' הביא העולה קודם לחטאת יכפר. משמע דר"ל משום דוהעלה הוא עבר מבנין הפעיל רק דהו' שואית מהפכו לעתיד. אבל מ"מ מדה"ל למכתב יעלה דהוא עתיד מבורר וכתיב והעלה דרשינן ליה נמי לעבר ממש והו' הוא ו' העיטוף. אבל ק"ל דא"כ נידרוש נמי מדכתיב ועשה הכהן את החטאת ולא כתיב יעשה. שעשה כבר וליתכשר בדיעבד אם הקדים חטאתו לאשמו וכבר הבאתי ממנחות דאפי' בדיעבד פסולה. ואפשר לומר דש"ה דכבר התחיל המקרא לדבר בעשיית העולה בלשון עתיד מבורר ואחר ישחט את העולה ובתר הכי אמר והעלה. ולולי פרש"י הנ"ל לומר דהדרש הוא מתיבות את העולה דמיותרות דהא כבר עסיק בה וה"ל והעלה במפיק ה' או והעלה אותה. לכן דרשינן את העולה העשויה כבר ע"ד דדרשינן העולה עולה ראשונה שם (נח ב) וש"מ:

במשנה רשאין לשנות באכילתן כו'. עתוי"ט שנדחק בפי' לישנא דלשנות. ול"נ דהכוונה דיכולין לשנות אכילתן מאכילת המזבח דהיא דרך צלי על האש אבל הם רשאין לאוכלן צלויין ושלוקין כו'. והתוספתא שמבארת במנחות הוא לרבותא יותר דהא מחבת ומרחשת ומאפה תנור כבר הן מתוקנות לאכילה ואפ"ה רשאין לשנותן לאיזה אופן שירצו:

רש"י ד"ה ובאין בכסף שקלים. ואתי אשם תלוי כו' בגז"ש בערכך כו'. וכ"כ הרע"ב אחריו כאן ובכריתות פ"ו מ"ו. ונ"ל דל"ד דלפי המתבאר לעיל (מח) וע"ש בתד"ה גמר. ובכריתות (כב ב) לרבנן דר"ע שם דהל' כוותייהו לא ילפינן א"ת אלא מואם נפש ו' מוסיף על ענין ראשון. וע"ע מש"כ לעיל (מח):

רש"י ד"ה שלמים שבאו אמש. ושהו עד היום לשחטן. כן העתיקו התוי"ט וע"ש:

גמרא איבעיא להו תדיר ומקודש איזה מהם קודם כו'. ולא איפשטא. וכתב הרע"ב ונראה דתדיר קודם. וכ' התוי"ט טעמו משום דתדיר מקרא נ"ל אבל למקודש ל"ל קרא כו'. לכאורה אישתמיטתיה גמרא דהוריות (ס"ד יב) וכל המקודש מחבירו קודם א"ח מנלן דתניא וקדשתו כו' והביאה ג"כ הרע"ב שם עי' תשובת ש"א סי' כ"ח. אבל נ"ל דכוונת הגמרא שם איננה אלא להביא ראיה מתדבר"י דהקדמה הוא מענין קדושה ולכן ממילא מוכח דדבר המקודש יותר ראוי להקדימו לדבר שקדושתו פחותה ממנו:

תד"ה תדיר. ונראה כל"א שפי' בקונטרס עולת מוספי ר"ח כו'. נראה דה"ה עולת תמיד ופר העדה לענין עבודת הדם. ולא נקטי עולת ר"ח אלא כי היכי דנוכל לפרש אף לענין הקטרה ודלא כהצ"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף