רש"ש/בבא קמא/סט/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא אמאי קא אפכת לה למתניתא משום כו'. כצ"ל:
שם מבית האיש ולא מבית הגנב כו'. אבל מבית השומר שפיר קרינן מבית האיש. (ר"ל המפקיד) עי' בדף הסמוך לקמן בתד"ה לא ומזה קשה לכאורה ע"ד יש מן הגאונים שהביא הרא"ש בפ"ק דפסחים סי' ד והוא כעין ראיית רבינו יונה שהביא שם וכפי שבארתי כוונתו שם (בדף ו) בד"ה חמצו ע"ש ועמש"כ לעיל בתד"ה והצנועין בס"ד:
תד"ה ה"א הנוגע בשני ח"ז מן הנבלה או נושאן כו'. כצ"ל:
תד"ה קדש ור"ת תירץ כו' לא הוה ידעינן שצריך חילול בשביעית כו' וה"ר מירושלמי כו'. עי' מהר"ם שכ' דהגי' שבתוס' ברכות וקדושין עיקרית דמהירושלמי שמביאים משמע דבאמת בשביעית א"צ חילול (ועי' תוס' לעיל ד"ה והצנועין ובמש"כ שם) ובמחכ"ת לא ראה הירושלמי בעצמו דז"ל שם תני רבי אומר בד"א בשביעית אבל בשאר שני שבוע בש"א יש לו חומש כו' ע"ד דהדין תנויי למדו נ"ר ממע"ש (כן העתיקו השנ"א והוא יותר נכון מגי' שלפנינו) וכמה דתימר אין מע"ש בז' אין נ"ר בז' מעתה אל יהי לו קדושה (ופי' המפרש בשינוי לשון קצת ולא יהא צריך פדיון כו' ובמתניתין משמע דל"פ אלא בחומש ומשני) קדושתו מאליו קדוש כו' ע"ש הנך רואה דאף לב"ש צריך חילול בז' אלא שא"ט חומש וב"ה סברי כיון דידעינן דצריך פדיון מהלולים ממילא דינו כשאר שנים דבעי חומש מקדש קדש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |