רש"ש/בבא בתרא/קכו/ב

רש"ש בבא בתרא קכו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא א"ל הואיל וויתרתה במקצת כו'. כצ"ל בב' ווי"ן וכ"ה ברי"ף ורא"ש:

תד"ה לא. אלא נראה כו' ומ"ס לא עשה ול"כ בכולהו לא חלק בכורה כו'. לפ"ז בכולהו אינו מדוייק דהא חלק פשיטותו ודאי מכור. גם לפי מה שהבאתי לעיל (ק"כ ב') מדבריהם (כתובות ח') אין נופל לשון כל על פחות מג'. ונ"ל מלשונם דהיה לו אחים טובא ואולי היה בגירסתם דידיה ודפשוטים וקאי כולהו אאחי ועליו בחלק בכורתו:

במשנה ריבה לאחד כו' משום ירושה ל"א כלום. הרשב"ם פי' דלא אתיא כריב"ב. אבל שיטת הרמב"ם ורבותיו דאתיא גם כוותיה עי' בהה"מ פ"ו מהל' נחלות ה"ג והל' ה'. וכ"מ מהרי"ף בגמרא דלקמן (ק"ל) ע"ש. ולפ"ז להאב"א השני דשם. לא נמצא מחלוקת עליו במשנה. וק"ל א"כ מאי פריך לעיל (קכ"ב ב') סתם ואח"כ מחלוקת היא ושם אזלא הסוגיא להאב"א הזה מדקאמר שם בן בין הבנים:

גמרא דתניא האומר כו' ע"מ כו' ותנאו בטל דר"מ רי"א בדבר של ממון תנאו קיים. ועי' פרשב"ם. ונ"ל דלכ"ע מחילה גמורה ודאי מועיל בממון כגון מזיק דרחמנא אמר ישלם ואם מחלו מחול וכן כל כיוצא בזה. ובגזל ונשבע דכתיב והשיב את הגזלה ותנן בב"ק (ק"ג) מחל לו על הקרן כו' וע"ש (ק"ט) פלוגתת ריה"ג ור"ע ואוקימתא דרבא. רק דהכא ס"ל לר"מ דאין מחילתה ברצון ור"י ס"ל דגמרה ומחלה אבל צערא דגופה ודאי לא מחלה דכן מחלקינן גם בשלהי החובל:

שם איש פלוני בני בכורי הוא נוטל פ"ש בכור הוא א"נ פ"ש. כ"ה גי' הרי"ף והרא"ש ועמש"כ בסמוך:

שם ההוא דאתא לקמיה דרבב"ח כו' א"ל מנא ידעת דהוה ק"ל כו' דלמא כו'. נ"ל דכ"ז עד גמר המאמר הוא דברי רבב"ח. מדל"ק א"ל דהוה ק"ל כו' וכן ודלמא בו' כבעובדא דבסמוך:

שם דכל בוכרא דאמא נמי בוכרא סכלא ק"ל. (ברשב"ם ליתא תיבת נמי) משמע דאי לאו סכלא הוה מחזיק ליה לבכור וא"כ פליג על רב יוסף דלעיל ועל הא דלקמיה דקאמר ודלמא בוכרא דאמא הוא. ולכן השמיטוהו הפוסקים:

ר"ש ד"ה המחלק. וכגון שמצוה מחמת מיתה כו'. גם מתנת שכ"מ בכולה אף בא"מ מחמת מיתה לא בעי קנין:

ר"ש ד"ה האומר איש פלוני. הנה הוא בני בכורי כו'. משמע דמפרש דתיבת בני הוא ג"כ מנשוא הענין וכגון דלא ידעינן אם הוא בנו כלל. ולקמן (קל"ד רע"ב) לא כתב כן וכן בתוס' שם. לכן נ"ל דכאן נסתרסו התיבות וכצ"ל איש פלוני בני הנה הוא בכור וכבדבור הסמוך. ועי' באורי הגר"א ז"ל סי' רע"ז סק"ו ור"ס רע"ט. ודברי הסמ"ע שם מגומגמין בזה. אולם לקמן (קכ"ז ב') בד"ה אינו נאמן כ' דהתורה האמינתו במאי דאמר בני כדכתיב יכיר ולכאורה סותר א"ע. אבל י"ל דהתם כ' אליבא דר' יהודה דהל' כוותיה ולדידיה דא"ל כך נאמן לומר זה ב"ג וכן שזה אינו בנו אלא הוא ממזר כדאיתא בקדושין (ע"ח ב') ודאי נאמן לומר ג"כ זה בני וכ"מ מלשון הה"מ בפ"ב מהל' נחלות הי"ד:

ר"ש ד"ה אבל אמר פלוני בני הנה הוא בכור. כצ"ל ותיבת יירש מיותרת:

ר"ש ד"ה מוחזק אני בו כו'. ועוד אחר עמו. והס"ד כצ"ל:

ר"ש ד"ה א"ר אמי. וכ"ש אנדרוגינוס כו'. תימה דממ"נ אם יש בן אחר עמו אפי' כפשוט לא שקיל ואם אין בן אלא בת. אם זכר הוא יורש הכל בלא בכורתו ואם הוא נקבה אין דין בכורה בנקבות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף